שלום וברכה

ראשית תודה רבה על דבריך החמים, זה מעודד ונוסך כח להמשיך.

קראתי את דבריך, ואתה מתאר חוויה של איש רוח אינטלקטואל שחותר לידיעת האמת, מאד מרגש לראות אדם שלא מניח לעצמו ורוצה לחיות את האמת ולהיות כנה עם עצמו כל כך.

אני לא מתכוון בתשובה זו לכתוב לך ראיות שתורה מן השמים, כי אי אפשר למצות במכתב אחד תשובה כזו, ובמיוחד כשאתה לא כותב מה הם השאלות שמציקות לך. הסיבה שאתה לא כותב את השאלות כי באמת אי אפשר למצות את השאלות במכתב אחד, כמו שאי אפשר למצות את התשובות במכתב אחד. את התשובות האמתיות אפשר לקבל רק אחר למידה מסיבית בבית מדרש מסודר, בתי מדרש כאלו פזורים ב”ה בהרבה מקומות בארץ, ישיבות/ בתי כנסיות, שבהם מתקיימים שעורי תורה מרבנים שנותנים מענה לשאלות אמונה. אינני יודע היכן אתה גר, אבל אם תכתוב לי בהחלט אוכל לייעץ לך איפה כדאי לך לשמוע שעורים.

אך מבין השורות, אני מרגיש שישנה נקודה מסוימת חשובה, שצריך להבהיר לך אותה, שאולי נקודה זו תוכל להוביל אותך לתשובה על שאלותיך.

הנושא של בירור האמת לא נשען רק על הוכחות, או ליתר דיוק חלק מן דרכי הבירור אינם בירורים מתמטיים, יש לצורך ידיעת האמת הרבה מקום לתחושה ולחוויה.

אתן לך דוגמא מאד פשוטה מהחיים, רוב בני האדם לא מפקפקים בקשר המשפחתי שלהם אל אביהם, ואף שאין להם הוכחות מתמטיות לכך שאביהם הוא באמת אביהם. אני לפחות לא מכיר מי שהלך לעשות בדיקת d.n.a. לבדוק את קשר הדם לאביו, ואני מאמין שגם אתה לא מכיר אחד כזה. אני חושב ששנינו נסכים שאדם שזקוק לבדיקה זו בכדי לאמת את הקשר המשפחתי עם אביו, הוא אדם הסובל מתסביך מסוים.

הנתון הזה שמי שמוכר לנו כאבא, הוא באמת אבינו, הוא נתון המלווה אותנו כל חיינו, אף שאין לנו הוכחה לנתון הזה. איך באמת אנחנו מתמודדים עם זה? איך אנחנו חיים עם ידיעה כל כך חשובה, כידיעה מוגמרת אשר אין עליה עוררים, אפילו שאין לנו ראיות מוכרחות לידיעה הזו?

התשובה לכך, יש מושג של חווית הקיום, אנחנו חיים עם התחושה הזו זמן רב, כל המשפחה שלנו חיה עם הידיעה הזו, והחוויה הזו שאבא הוא אבא, היא חוויה מאד חזקה, היא מבוססת על פרצי אהבה ודאגה שחווינו מאבינו, היא מבוססת על דמיון שמצאנו בינינו, והיא מבוססת על עוד המון תחושות וחוויות שמלוות אותנו כל שנות קיומינו, החוויות האלו שאולי כל אחת מהן ניתנת לדיון, אך ‘הסך הכל’ שיוצא מהן חזק יותר מכל ראיה.

ילד שיודע שאבא שלו הוא אבא שלו מחמת שעשה בדיקת d.n.a. לא בטוח באמת הזו יותר ממי שלא עשה את הבדיקה הזו, אני חושב שהאמת להיפך, מי שהגיע למצב שהיה זקוק לעשות בדיקת d.n.a. פחות בטוח בכך, הוא עשוי להסתפק אם הבדיקה הזו רצינית מספיק. לעומת זאת מי שלא פקפק בכך מעולם, בטוח בזה לגמרי, עולם החוויות שלו לא הגיע להסתפק בזה. והידיעה שקיימת בעולם החוויות היא ידיעה ברורה מאד.

הבעיה היא שאמנם קל מאד לחוות את החוויה הפשוטה כל כך שאבי הוא באמת אבי מולידי, למי שמאז שהוא זוכר את עצמו הוא חי באותה המשפחה עם אב ואם ידועים. לעומת זאת מי שחי בתור ילד ללא אב, ולפתע בגיל בוגר הגיע אליו אדם המזדהה כאביו, ומתרץ את העלמת הידיעה החשובה הזו בסיבות מסיבות שונות, שגרמו להסתיר ממנו את הידיעה על אביו מולידו. מאד מובן יהיה אם הוא לא יאמין לכך, הוא יחפש כל בדל של ראיה שבאמת הוא אביו, ואולי אפילו יזדקק לבדיקת d.n.a.. הוא צודק חסרה לו החוויה שאביו הוא אביו.

אך מה היית מייעץ לאדם זה, האם נכון לייעץ לו לשקוע אך ורק בראיות שהאדם הזה אינו מרמה אותו? או שהיית מציע לו גם להיכנס לעולם החוויות, שינסה לחוש למשל את פרצי האהבה ושל הדאגה של האדם שמציג את עצמו כאביו. אני הייתי מציע לו קודם לנסות לבדוק את הראיות אך אחר שהעניין די נראה לו, הייתי מציע לו לנסות לחוות את הדבר הזה, רק אילו הוא ינסה לחוש ולחוות את החוויות האלו יש סיכוי שהוא בסוף יגיע לתחושה שזה באמת אביו מולידו. זה קשה, אבל זה אפשרי.

יש בתלמוד מושג הנקרא ‘חזקה’ לדעתי המושג הזה נשען על הרעיון שכתבתי.

הדוגמא הזו שהבאתי לגבי יחס הביטחון שיש לכל אחד בידיעה כי אביו הוא אביו, היא רק דוגמא, אם תתבונן תראה שחלק גדול מהדברים שאנו מתייחסים אליהם כאמת מוחלטת נשענים על אותו רעיון.

וכעת לעניינך, ודאי חשוב מאד ללמוד ולברר את נושא האמונה, אבל צריך לזכור שתמיד צריך להגיע למצב שהאמונה חודרת לעולם החוויות. יותר קל לאדם שנולד דתי לחיות עם החוויה הזו, אם נשתמש במשל שפתחתי בו לגבי הידיעה על אב שהוא באמת אביך, היחס של חוזר בתשובה שבעבר לא האמין, זה כמו היחס של ילד שלא הכיר את אביו ורק בגיל מבוגר לפתע נודע לו על אדם זר שהוא אביו מולידו, הוא יחפש כל בדל של ראיה לאמת את הידיעה הזו, אבל בסופו של יום אם הוא לא ישכיל להחדיר את הידיעה הזו לעולם החוויות שלו, הוא לא יאמין באמת שאביו הוא אביו.

אני חושב שכאדם מאמין באלוקים עד כדי שזכית לחוויות רוחניות יפות כל כך, שאתה מרגיש צורך לדבר איתו. תוכל להחדיר את האמונה בתורה מן השמים גם לעולם החוויות שלך בקלות, אתה רק צריך מה שנקרא ‘לעבור כביש’, לחפש גם ראיות מעולם החוויות, ולא רק ראיות מתמטיות, לנסות להרגיש שתורה מן השמים, להבין שהעניין הזה לא תלוי רק בבדיקות והוכחות אלא גם לעולם החוויות.

לדעתי החוויה של האמונה של תורה מן השמים יכולה לתפוס אותך יותר ויותר אם תקיים מצוות בצורה חווייתית אם תכיר עוד ועוד מן החכמה של התורה, יש בתורה יופי אדיר, יש בה עולם מגוון ביותר של חשיבה, ובכל חלק בתורה יש סוג אחר של חשיבה. ההיחשפות לעומק ולמגוון הרחב שיש בתורה מהווה מקום של חוויה אמתית, שנותנת את התחושה החזקה שהתורה היא תורה מן השמים שאלוקים צווה עליה, אפשר לחוש בתורה את פרצי האהבה, או ליתר דיוק את האהבה הממושכת שיש לבורא יתברך אל בניו, אל עם ישראל.

אני חושב שכאדם שמאמין באלוקים פשוט מאד להבין שהבורא יתברך לא יתן לנו עולם בלי לתת לנו ספר הדרכות מפורט איך להתנהל בו, ואיך לקיים בו חיים נכונים.

יש עוד הרבה מה לומר אך לסיום אני יכול לתת לך הצצה מעולם החוויות שלי, ממחשבות שעלו בי היום שאצלי מאמתות את החוויה – ידיעה, שתורה מן השמים. אני לומד כעת בספר של בנו של הרמב”ם הנקרא ‘המספיק לעובדי ה” [ספר מומלץ לכל אחד שווה ממש לכל נפש], הספר הזה מלמד את האדם איך להפיק מן התורה מידות טובות, הוא מלמד איך להפיק את הלקח הזה מספורי התורה, ואיך להפיק את הלקח הזה ממצוות התורה. כשאני מתבונן ביופי הנאצל הזה שהתורה מציעה אני מבין שרק מן השמים יכולה להגיע חכמה כזו.

עוד דוגמא של מחשבה מהיום אתן לך, היו בעולם שיטות רבות מאז ומקדם איך לקיים יחסים נכונים של אמת וצדק כלכלי חברתי, ה”סוציאליזם” לעומת ה”קפיטליזם”, לא נמצאה שיטה מנצחת, כמעט בכל שיטה יש חוסר צדק. התורה לעומת זאת מציעה שיטה משולבת, שיטה שנותנת בעלות לאדם על חפציו, אך חלק מהשיטה זה לתת לאחר, עד כדי שביתה כל שבע שנים והפקרת השדה. הלוואת כספים ללא ריבית, ועוד ועוד. תנסה רגע לחשוב איך העולם היה נראה אילו היה העולם כולו מנוהל על פי מצוות התורה. אני לא מתלונן על כך שזה לא קיים, אני מתלונן על כך שההצעה הזו לא הוצעה אפילו, יש כאן איזו שהיא מערכת של שילוב, שמשום מה לא קיים כלל בעולם המדע. אני חושב שהסיבה שאין בעולם המדע הצעה כזו, כי קשה לאדם לבסס מהלך משולב, אם הוא סוציאליסט קשה לו להאמין גם בקפיטליזם, אם הוא קצת יאמין בזה הוא נותן פידבק לשיטה המנוגדת אליו, התורה לעומת זאת חותרת לאמת ומאמינה בכל מה שנכון, ולפעמים השילוב הוא הנכון, אני רואה בזה סוג של ראיה על אמתות התורה. מאד דומה לזה הטיפול של התורה כלפי ענייני ההנאה מן העולם, שבשונה מדתות אחרות שמתייחסות להנאות או ביחס שולל או ביחס חיובי, התורה משלבת ונותנת לאדם קיום של הנאות אך בגבולות שלא נותנות לו להיות מכור ועסוק כל כולו רק בהנאות.

קצת הארכתי כי באמת קשה לקצר בנושא טעון כל כך, אך יש עוד המון מה לכתוב, מה שאני מסוגל לעשות במכתב ראשון אליך זה רק לזרוק קצה של קרחון, אך צריך להמשיך ולדון בזה.

כשאני חושב עליך אני חש את המועקה בה אתה נמצא, המצב בו אתה נמצא הוא מצב מאד לא קל, אני חושב שלחיות על צד ש…, יש בו משהו מעבר לחוסר הכנות שאתה מתאר, יש בזה סוג של חוסר שלוות הנפש, אדם לא יכול לנהל חיים שלמים עם תחושה שכל רגע הקרקע יכולה להישמט מתחת רגליו, ולכן כדאי לך למהר ולהמשיך במחקר שלך, זה לא רק עניין של מציאת בת זוג מתאימה וחינוך ילדים, זה עניין חשוב כשלעצמו עם עצמך.

ואפשר להמשיך את זה בינינו דרך המייל, או בדרכים אחרות, אוכל להציע לך גם בתי מדרש נכונים שם תוכל להשכיל ולהעמיק וללמוד גם לחוות את היהדות כמו שמתאים לנפש כנה ואמתית כשלך.

שתצליח בכל דרכיך

שלמה

[email protected]