שואל יקר

מעריך מאד את עצם פנייתך ל’אקשיבה’, כתבת שאתה כבר תקופה ארוכה בתוך ‘תהליך’, וכל יום נוספות לך עוד ועוד שאלות “למערכת המוחית”…

אם אדייק בלשונך, הרי שה’מוח’ שלך חושב ומלא בשאלות, אבל ה’לב’ – הוא כבר נבוך, אתה מתקשה להשלים ש”באמת הכל שקר”. אתה חושש להסתפק בסיסמאות למריחת החיים, ולזרום אתם, ו”זה החיים”.

למעשה, בעצם שאלתך כבר הבעת את תקוותך הגדולה “אולי לנסות לקוות, אולי בכל זאת יש תקווה – למצוא אמת באמונה”, כלשונך.

מבין מילותיך – זעקת את התקווה להיאחז ב’משהו אמיתי’, בדבר שנותן משמעות ותכלית לכל אדם באשר הוא שם, התחושה האינטואיטיבית הבריאה שלך היא שצריך להיות הסבר לקיום, שחייבת להיות דרך ומשמעות.

ה’לב’ רוצה שמשהו נעלה, משהו אמיתי ועמוק, מרומם ונשגב, הוא יהיה התכלית! אתה מסרב לזרוק כלאחר יד את האמונה למרות הצטברות השאלות ב”מערכת המוחית”.

מבקש לחזק את ידיך, ולומר בפשטות שעצם ה’תהליך’ שתיארת נובע, ככל הנראה, מהרצון הנפלא שלך להבין דברים לעומק, והוא למעשה ביטוי עמוק לנטיית האמונה, כי בעל האמונה חווה את העולם העומד לפניו כ’חידה סתומה ונפלאה’, (ראה חזו”א אמונה וביטחון א, ט).

שמעתי בשם איש מדע שאמר: בכל יום יוצא 20 אלף מאמרים מדעיים! ואף אחד עוד לא ענה על שלשת השאלות: הלידה, המוות, ומה שבאמצע.

ה’אמונה’ זהו מסע מתמיד של חתירה לאמת, בכנות ובלי חנופה, אל תיבהל מהשאלות שמתווספות אליך מידי יום, הם חשובות, מצד עצמם, גם אם לחלקם אין באמת תשובות!

אתה וודאי יודע שבעצם תהליך בירור האמונה אינך הראשון…

זה החל כבר מאברהם אבינו ששאל שוב ושוב: “מי הוא בעל הבירה”, המשיך לאורך כל הדורות, רבים מהראשונים והאחרונים עסקו בהרחבה בשאלות אמונה, הרמב”ם ב’מורה הנבוכים’, רבי יהודה הלוי ב’כוזרי’, רבי סעדיה גאון ב’אמונות ודעות’, רבינו בחיי ב’חובת הלבבות’, וכל חכמי המחשבה כדוגמת המהר”ל והרמח”ל, עד לימינו אנו כדוגמת הרב קוק והרב סולוביציק, ועוד רבים וטובים כהנה.

בידינו כמה גישות והבנות שונות בתפיסת האמונה, בחלקם מנוגדות ממש!

מציע לך להציף את שאלותיך במלא חריפותם, אבל תשתדל להיות ספציפי וממוקד, נסה לקחת שאלה ולבדוק אותה לעומק עד שתמצא תשובה מספקת.

גם אם לא מצאת דרך לענות, תוכל לנסות לשנות כיוון וסגנון חשיבה.

הרבה דרכים לאמונה, עליך למצוא את הדרך שאתה מאמין בה, היא נמצאת שם בתוכך.

*

במאמר המוסגר, אוסיף לומר, כי בתוך תהליך בירור האמונה, חשוב לעשות חלוקה בין הדברים ששכל האדם מסוגל להבינם, בזה ‘מצווה גדולה לחדד את השכל להבין הדבר על בוריו’ (ליקוטי מוהר”ן קמא סב)

וכפי שהדגיש הרמח”ל בספר דרך עץ חיים (עמ’ קלח): ‘ואל תאמר, ומה האדם שיבוא אחרי המלך לבקש את מחשבתו, והמקרא מעיד ‘מאד עמקו מחשבותיך’, וזה נראה כגאווה וכגודל לבב לאמור שיוכל למצוא כוונת המאציל ית”ש! – אדרבה, על זה נאמר ‘סוד ה’ ליראיו וברייתו להודיעם’.

לבין “נמצאים ודברים שאין בטבעו להשיגם בשום אופן וסיבה, אלא שערי השגתם נעולים בפניו” (מורה נבוכים לא).

זכור! אנו מוגבלים לחושינו וליכולותינו הטבעיות, וסבורים בטעות, כי זו הדרך היחידה לפירוש המציאות ולהסקת מסקנות, אך מדובר באשליה. אפילו העובדות המדעיות משתנות חדשות לבקרים, ואמת מוחלטת של יום האתמול, הנה שטות והבל של היום.

ישנה חשיבות בלקבל את עצמנו כלא מבינים ויודעים ‘הכל’ מעצם הווייתנו, וכמאמר החכם כששאלו אותו אם היה יודע מהות האל, והשיב: אילו ידעתיו – הייתיו. תכלית מה שנדע בך, שלא נדעך. (ספר העיקרים ב, ל) כי כל עוד אנחנו לא הוא, כלומר לא מסוגו, לא ניתן להבין אותו.

בהקשר זה נודע שהאדמו”ר מקוצק אמר פעם בחריפותו, שהוא בכלל לא היה רוצה ‘בורא’ שהוא יכול להבין את כל דרכיו, כי אז הוא כבר היה מעדיף להיות הבורא בכבודו בעצמו…

אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, פליאה דעת ממני נשגבה לא אוכל לה.

*

אסייג ואומר, השבת האמונה מהשכל אל הלב ולהיפך, עלולה להיות מושפעת גם מדרגתו ומצבו של האדם. החל ממצבו הרגשי והנפשי, וכלה במצבו הרוחני.

לפעמים עניינים של הפך הקדושה פוגמים באדם וגורמים לו תחושה של ריחוק מהקדושה ומאנשים קדושים. זה יכול להיות פגם הברית, מראות אסורות, מאכלות אסורות. ספרי מינות והבל, מוזיקה של העולם בחוץ ועוד דברים בסגנון. גם חברות קרובה עם אנשים מרוחקים מדת עלולה לגרום את זה בנפש.

לגבי שאלתך בסוף: “מה עושים”?

זכית להקים משפחה ולחיות באהבה גדולה עם אשתך הצדיקה, זכית לילדים טובים שאתה בטוח אוהב מאד.

אנא ממך, תבדוק היטב האם לאחר בחינת השאלות לעומק אתה אכן חייב לבנות ‘בית חדש’, אולי תגלה שאפשר ‘רק’ לשפץ… מי אמר שצריך לשנות את כל החיים 180 מעלות!

בכל מקרה, קשה לי לדעת מתוך שאלתך מה באמת עובר עליך.

עד כמה אתה מצליח להביא לידי מימוש את עצמך? איך האמונה נחוותה והתבססה אצלך לפני תחילת התהליך? מה עוד קורה בחייך במקביל, אולי זה משפיע וקשור לחוויית האמונה שלך? האם אתה אדם שנותן אמון באחרים באופן כללי?

האם ישנו רקע נפשי או מצוקה רגשית שעלול להשפיע על התהליך שתיארת?

כידוע, לעיתים צורך נפשי מקשה על בחינת האמונה, כדוגמת הרצון המודחק לביטול העכבות המוסריות, לשחרור ממשפט לאחר המוות, ועוד. אפילו שינויים קיצוניים במצב הרוח עלולים להשפיע.

מה הביטוי המעשי שאתה רוצה לשנות באורח חייך? עד כמה תרגיש טוב עם השינוי הזה? האם השינוי הזה חשוב לך גם אילו שאלותיך באמונה היו מתיישבות במלואם?

איך אשתך מגיבה לתהליך שעובר עליך? אולי ברוב צדקותה וחכמתה היא תהיה מוכנה לקבל הדרכה איך לתת לך את ה’מרחב’ הנדרש ודווקא לתמוך בך בתהליך החשוב הזה?

המשך לשאול ולהרחיב את נקודת המבט, לחשוף ולהגדיר, להבין למה ואיך, לכוון את חייך בדרך המתאימה לך.

לסיום, מציע לך לתפוס את הקונפליקט בחייך, כ”משימה” מאתגרת שעיצב ותכנן הבורא יתברך בעבורך “במיוחד” כדי שתצמח, תתעלה, תגדל, תתחזק וכך תבנה ותעצים את אישיותך.

כך או כך הבחירה בידך, ביכולתך לראות את המצב כהזדמנות לצמיחה ולהתמודדות או לנפילה והתמוטטות – – “ובחרת בחיים”.

בהצלחה בהמשך הדרך

חיים עוזר