The Butterfly Button
אנחנו מקיימים תורה ומצוות בשביל האינטרס שלנו?

שאלה מקטגוריה:

שלום רב, אני תלמיד ישיבה תיכונית ובקרוב אתחיל ללמוד בכיתה י”א אבל בזמן האחרון נושא קיום תורה ומצוות מציק לי רבות. למה בעצם אנחנו מקיימים תורה ומצוות? ישנן כמה תשובות לשאלה החשובה הזו נכון? לילדים, אנחנו נוהגים להשיב בפשטות – שכר ועונש. באמת נוח לו לאדם שלא נברא יותר משנברא, עכשיו שנברא – יפשפש במעשיו. אין לנו ברירה, אנחנו כעת קיימים בעולם הזה ונבראנו ע”כ, אבל כדאי לנו לקיים את המצוות מכיוון שאם נקיימם- נזכה בשכר למעלה מכל שיעור, ואם לא נקיימם- ניענש בעונש למעלה מכל שיעור ולכן הילד מבין כי משתלם לו לקיים תורה ומצוות בצורה שניתן לכנות “שלא לשמה”. ואז, לאחר כמה שנים הילד מתבגר וככל שהוא מעמיק יותר בקיום המצוות והתורה הוא מבין שהוא כבר פחות מתעניין בשכר ובעונש ויותר מתעניין בערך של קיום המצוות, בחשיבות של כך ומבין שלגדול בקדושה- זה הטוב האמיתי. יצא לי לקרוא בכמה ספרים על כמה שהדת אינה “תועלתנית”, ואיננו מחפשים לספק את האינטרס האישי שלנו בקיום המצוות מכיוון שאם כן אינך עובד את האלוקים כי אם את עצמך ואני מסכים עם כל מילה! אבל בעצם, כל דבר שאנחנו עושים הוא אינטרס אישי! גם אם זה לא מידי במעשה או אפילו בחשיבה שלנו בסופו של דבר כל דבר מובל לאינטרס אישי. אנחנו שומרים מצוות כי זה הטוב האמיתי… דואגים בסופו של דבר שיהיה לנו טוב! המסילת ישרים מבהיר בפרק א’ שהחובה של האדם בעולמו שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה’ ולהנות מזיו שכינתו, אז הנה אומר לך הרמח”ל מפורשות שהחובה המרכזית שלנו, עבודת ה’ שלנו היא לדאוג לעצמנו! אנחנו לא הולכים אחרי הסיפוק והתאוות הגשמיים כי זה פשוט לא שווה את זה, כי התענוג האמיתי שהרבה יותר שווה הוא להתענג על ה’ אבל אנחנו עובדים את ה’ כדי לדאוג לעצמנו. אם כן, חוזרת השאלה, איך ניתן לקרוא לעבודה עצמית עבודת ה’, איך עבודה למען האינטרסים האישיים שלנו היא עבודת ה’?

תשובה:

שואל יקר וחכם

שאלתך הנפלאה חובקת זרועות עולם, אך לא ניתן להתעלם מכך שיש בכוחה להטריד אנשים מעמיקים, כמותך, בעלי דעה רחבה המבקשים להבין את המהלכים הבסיסיים העומדים בתשתית חייו של עובד ה’.

חושבני שהמקום המרכזי לליבון סוגיות אלה, הוא בית המדרש, ע”י לימוד ספרות המחשבה יחד עם “עשה לך רב”, ומכל מקום לא אמנע מלהציג בפניך כמה נקודות, מתוך תקוה שיהיו אלה ‘פתחי אורה’ כדי “לפתוח את הסוגיא”, ישמע חכם ויוסף לקח.

אתה טוען שבעצם אדם עושה דברים רק למען עצמו. אני מסכים לחלוטין. אין באמת אפשרות שאדם ירצה שיהיה טוב למישהו אחר, אם באמת הוא אחר. אז מה הפירוש שאדם “עובד את השם”? מה היא “לשמה”?

אלא שהסוד הוא להרחיב את המבט על ה’עצמי’. לראות את עצמי כחלק ממשהו גדול.

ניקח כדוגמה, חייל שהולך לקרב ומוכן למסור את חייו למען המדינה והמולדת, מה הפשט בזה? הכיצד יתכן שהוא מוסר את עצמו בעבור מישהו אחר? אלא שמובן לכל אחד שהוא איננו נלחם עבור מישהו אחר, אלא הוא פשוט מרחיב את המציאות שלו ורואה את עצמו כחלק מהעם, והצלת העם מאויביו, היא הצלחתו הוא.

התפיסה העמוקה של האלוקות היא שלא מדובר במישהו נפרד. כשעובדים את ה’ לא ‘עושים טובה’ למישהו אחר. אלא שה’ הוא המציאות השלימה והכללית, שגם לי יש מקום שם (ההיפך מתפיסת הפירוד ב”אלהים אחרים” וכמו שפירש רש”י עה”ת שהם אחרים לעובדיהם). והרצון שיתגדל ויתקדש שמו הגדול הוא בעומק הדברים – טובה לעצמי. רק שאין זה עצמי המצומצם האנוכי הקטן, אלא עצמי הגדול והרחב. עצמי שיוצא מגבולות העצמי.

רבי שמעון שקופ מסביר בהקדמת ספר שערי יושר שזה גם ההסבר במצוות שבין אדם לחבירו, התכלית היא להרחיב את ה’אני’ עד שיכלול גם את הזולת (וזה עומק: ואהבת לרעך כמוך), והכל עולה למקום אחד, שאי אפשר שבאמת אני ארצה בטובת הזולת אם לא שאני רואה את שנינו כמציאות אחת.

בקצרה: החסידים והקדושים שעובדים את ה’ מתוך התמסרות וביטול העצמיות, אין להבין זאת כמחיקת העצמי וכאילו לא אכפת להם מעצמם, זה שיבוש חמור, אלא הפירוש שהם תופסים את מציאותם כנכללת לחלוטין במציאות ה’, כמו החייל שבשעת הקרב רואה אל מול עיניו רק את הצלחת העם וממקום זה מתבטלת מציאותו הפרטית אל המציאות הכללית שאופפת את הכל.

כשקראת בספרים שהדת אינה תועלתנית, הפירוש הוא שאינה בעבור תועלת מצומצמת, אנוכית, אך היא בעבור תועלת של המציאות השלימה, הכוללת את כולם, כולל את עצמי!

לגבי דברי המסילת ישרים בפרק א’ שהבאת, צריך לדקדק בדבריו שאינו אומר שמטרת האדם בעבודתו היא כדי שיוכל להתענג בעוה”ב, אלא שזו התכלית מצד הקב”ה. אבל האדם כאשר הוא במדרגה גבוהה, הרי הוא מ”בעלי הדעה האמתית… אין להם כוונת עצמם כלל, אלא כל תפילתם להגדיל כבוד שמו ית’ ולעשות נחת רוח לפניו…” (מסילת ישרים פרק יט).

ובאמת שיש כאן כמין סתירה, וכבר עמדו בה בספרים, שמצד אחד השרישו לנו רבותינו (כגון הרמח”ל הנ”ל, וכבר נזכר באריז”ל ועוד) שהקב”ה ברא את העולם להיטיב עם בריותיו, ומצד שני מקרא מלא “כל הנקרא בשמי לכבודי בראתיו” וכן נקבע בברכה “שהכל ברא לכבודו”.

התירוץ, בקצרה, הוא שהכל עולה למקום אחד. הרצון להיטיב מתממש בכך שבני האדם מקבלים אפשרות לגלות את כבוד ה’ בעולם, ולמלא את הארץ מכבודו ויקרו יתברך, ובכך הם מתדבקים בטובו ובאורו, וזהו שכרם. והאריך בזה בספר “לשם שבו ואחלמה”, ניתן למצוא את הדברים בספר “שערי הלשם”, המלקט עניני נגלה מתוך הספר.

כאשר אדם עובד את ה’ בשביל שכר בעוה”ב, זה יכול להיות באופן פשוט שהוא רוצה שיהיה לו נעים וטוב, וזו כוונה כשרה, אם כי לא מעולה. וזה גם יכול ללבוש צורה אחרת, כמו הצדיקים החסידים שעובדים את ה’ למען כבודו כדי שהטוב הגדול המקיף את הכל, יתגלה ויעלה איתו את כל המציאות, ובמסגרת זו גם יגיע שכר לכולם.

נראה לי שדי במה שנכתב עד כאן, בשלב זה,

לך בכחך זה – להעמיק, לחקור ולבקש חכמה ותבונה,

ובודאי מובטח לך

“אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה –

אז תבין יראת ה’ ודעת אלקים תמצא”

בברכה

ישי

yrlesser@gmail.com

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני מרגישה רעה ומלאת ביקורת עצמית
יש לי ביקורת עצמית מאוד גבוה על כל דבר שאני עושה אני מרגישה פשוט רעה מפנים .שהמהות שלי רעה. אני נגעלת מעצמי. וזה קשה לי עם התורה כאילו אני עושה ככ רבה עבירות באמת אינסוף כאילו אז מה הסיכוי בכלל שלא אהיה בגיהנום. אין שום מצווה שאני עושה בשלמות או...
"קיבלתי קבלה ונושעתי"?
אתם בטח מכירים את הסיסמאות של “תרמתי ונושעתי” “הבטחתי ונושעתי” ודומיהן. כל תקופה עוד מישהו צץ עם משהו כזה. ואני לא מזלזל חלילה בכל הקבלות הטובות. אם זה לא לדבר עם תפילין או לא לדבר בבית הכנסת, בשעת התפילה וקריה”ת, קבלת שבת עשר דקות יותר מוקדם, עשרה פרקים ביום ועוד...
איך אוכל לשמור על עצמי כשאני בבית ספר חילוני?
אני בחור דתי אבל ההורים שלי שולחים אותי לבית ספר ממלכתי. נימוקיהם של הורי האהובים הם שאין כזה הבדל בין ממלכתי דתי לממלכתי, וגם אותו הממלכתי נחשב הכי טוב ומתקדם, ובעל אפשרויות. כך שלעומתו, החינוך הממלכתי דתי נראה “מסכן” כביכול. עוד הורי מנמקים, כי בבית הספר הדתי ישנם ילדים שעלולים...
מי שהולך בדרך התורה מפסיד הנאות?
יש לי בת דודה בת 16 גרה בקיבוץ חילוני לגמרי אבא לה לפני כמעט עשור חזר בתשובה אבל כל המשפחה חילונים לגמרי והיא כבר יותר משנה שומרת שבת וממש ממש מתחזקת והיא מבחינתה ממש רוצה להיות חרדית מאוד קשה לה בפן החברתי גם מצד החברים וגם המשפחה והדודים והיא נמצאת...
איך להוציא את עצמי מהבוץ?
שוב אני שואל כי אני מוצא כל כך מקום כאן.. שאלתי היא – כיצד אני יוצא מהבוץ? אני צריך תרופה חזקה לזה.. ואסביר – מגיל 17 התחלתי לחזור בתשובה, במעשי. (מחשבות ודיבורים ומעשים קטנים היו לי עוד לפני ברוך ה׳), ממש פשוט לעזוב הכל וללכת לישיבה. הבעיה שכנראה עשיתי את...
לא אכפת לי מקיים מצוות...
אני “בעל תשובה” כבר שנה רביעית ולא אכפת לי מקיום תורה מצוות. אני מתבייש בעצמי. אני מתבייש שאני אומר את זה. אני מרגיש רע שאני אומר את זה. הכול התחיל מאז אותו משבר. לא מצליח להאמין באלוהים גם בתקופות קשות. אני מכריח את עצמי לקום כל בוקר לתפילה, במניין, להגיד...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן