The Butterfly Button
אנחנו לא דאע"ש!!

שאלה מקטגוריה:

אני בחור חרדי, לומד בישיבה וחי בקהילה די סגורה.
בפרשת השבוע האחרונה, פרשת משפטים, התעוררו כמה שאלות בראשי. רציתי לשאול מישהו, אך הבנתי ש”לא מקובל” לדבר על נושאים של אמונה ושאלות על הקב”ה, כביכול, בחברה בה אני נמצא. קודם כל אני חושב שאם יש לכם יכולת לשבור את המוסכמה הזאת – תבואו על הברכה.
לענייננו:
הפרשה עוסקת בפרט בעניינים שבין אדם לחברו. בספר דברים נאמר “כִּי הִוא חָכְמַתְכֶם וּבִינַתְכֶם לְעֵינֵי הָעַמִּים אֲשֶׁר יִשְׁמְעוּן אֵת כָּל הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאָמְרוּ רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן הַגּוֹי הַגָּדוֹל הַזֶּה”. וכאן הבן שואל: אם אני כאדם דמוקרטי הייתי חי בזמן הבית, או לחילופין אילו היתה סנהדרין בעלת זכות שיפוט, הרי היינו גרועים מדאע”ש!!!
תאר לעצמך: אבא מוכר את ביתו בת ה-11 לאיש זר. אין זה אלא סחר בילדים, ועבדות קטינים!
האיש הזר מייעד אותה לו או לבנו לאישה: אין זה אלא פדופיליה ואונס.
נער בן 13 מוצא להורג בסקילה, מוות בצורה זוועתית הכולל השלכה מקומה גבוהה ורגימה במאות אבנים. ועל מה? מפני שהכה את אביו ואת אמו. ראשי אנשים שהשתתפו בחטיפת אדם נערפים.
שלא לדבר על כך שביצענו רצח עם-כנענים, חיתיים וכו’, ואנו עוד מצווים לשנוא ולתעב את עמלק. גזענות מוחלטת.
במה אנחנו שונים אפוא מדאע”ש שרצח אלפים בקובאני. אם אנשי עיר ילכו לעבוד ע”ז יהיה להם דין של עיר הנידחת ושוטרי ביה”ד (עם כל ישראל) מצווים להיכנס ולטבוח בעיר מנער ועד זקן, טף ונשים, ‘לא תחוס ענייך’. כן אדם קושש עצים ביום השבת ונסקל, בת כהן בגדה בארוסהּ ונשרפה בפתח בית אביה בחיים, וכך הלאה.
לא חסרות אפוא דוגמאות. אינני שואל על טעמם של חוקים אלה. אני מאמין בה’ ובתורתו אמונה שלמה, והחוקים עצמם אינם מטרידים אותי. אני שואל איך זה הופך אותנו לעם נבון וחכם בעיני העמים, ולא לחיות אדם ברברים לפחות כמו דאע”ש.
תודה רבה

 

 

תשובה:

שואל נכבד, תודה רבה על הפנייה, המבטאת יפה שאלה המטרידה רבים מתוך החברה החרדית ומחוצה לה.

אסכם את השאלה בקצרה. העיון בתורה מעלה מצוות שונות וסיפורים שונים העומדים במתח עמוק עם תפיסות המוסר הרווחות כיום. כמו כל העולם, גם אנחנו רואים את מעשיהם של ארגון דאע”ש ושאר ארגוני האסלאם הקיצוני, ומזדעזעים עד עמקי הנפש. מעשים אלה, הכוללים אלימות מחרידה, זלזול עמוק בכבוד האדם, התעללות קשה בנשים, עבדות בתנאים מזעזעים, וכך הלאה, יוצרים אצל כל אדם נורמטיבי (בוודאי במערב) זעזוע ושאט נפש. האם ככה היא היהדות? ואם אכן כן, איך נוכל להתהדר בתואר “עם חכם ונבון”, להיות “לאור לגויים” כפי שמייעד לנו הכתוב?

השאלה בהחלט במקום. אך היא אינה לוקחת בחשבון הבדל משמעותי, אולי תהומי, בין היהדות לבין האסלאם: קיומן ביהדות של “שתי תורות”, זו שבכתב וזו שבעל-פה (ספרא, ויקרא כו). עיקר תשובתי לשאלה ירחיב ביסוד זה.

קיומה של תורה שבעל-פה מפקיע חזיתית את האפשרות של תורה “סטטית”, תורה חסרת תנועה וחסרת חיים. בהווייתה העמוקה ביותר, מכירה התורה בצורך של פרשנות מתמשכת, כפי שנעשה על-ידי חכמי התורה שבעל-פה לאורך כל הדורות. פרשנות זו הינה חיונית למען נצחיות התורה, שכן אלמלא מעשה הפרשנות, לא ייתכן שנחייה כיום לאור גופי תורה שניתנו לפני 3,000 שנה. מלאכת הפרשן הוא לשמר את נצחיות ערכי התורה, תוך יישומם על מציאות משתנה, שאינה דומה כלל ועיקר לעולם שבו ניתנה התורה.

התייחסותם של חז”ל לפרשת “בן סורר ומורה” (שצוינה בשאלה) שופכת אור על הנושא. תחילה, דעות שונות המובאות בסוגיית התלמוד (סנהדרין עא, א) צמצמו את ההלכה עד אבסורד. בסוף הדיון התלמודי, קובע רבי שמעון כי “בן סורר ומורה לא היה ולא עתיד להיות”, ולא נכתב אלא בשביל “דרוש וקבל שכר”. פרשנות זו, שמצאנו רק ביחס לבר סורר ומורה ועיר הנידחת (כפי שהובא בברייתא, שם), היא כמובן קיצונית ומרחיקת-לכת, ואף גררה את תגובת ר’ יוחנן: “אני ראיתיו וישבתי על קברו!”. אך עם שהיא אינה מייצגת, האמרה בהחלט מדגימה את האפשרויות שהיו בידי חז”ל לפרש, אם בחידוש ואם לאור מסורת מקובלת, את דברי התורה, פעמים תוך הוצאתם ממשמעותם הפשוטה.

אדגיש שפרשנות זו ומעין זו אינה סותרת את התורה, אלא, כאמור לעיל, מקיימת אותה. עמוק מכך, היא לעתים מזהה ערך תורני מרכזי, העומד במתח עם ערך או עם מצווה ספציפית, ובאה ליישב את המתח על-ידי פרשנות חדשה. עיקרון זה מתגלה בתקנות רבות שתיקנו חכמים. כאשר הלל תיקן פרוזבול, לפיו ניתן לעקוף את הלכת שמיטת כספים, לא הייתה מטרתו (חלילה) לעקור את התורה, אלא לשמר את הערך של מתן הלוואה לעניים. כמו כן, ההיתר המחודש לכתוב את התורה שבעל-פה נועד כדי לשמר, ולא כדי לשנות. גם האיסור לשאת שתי נשים, לגרש אישה בעל-כורחה, ולקדש בת כשהיא קטנה – כל אלו, ועוד רבים, מטרתן להמשיך את שושלת יישום התורה מדור דור, תוך שימור ערכיה היסודיים בנסיבות משתנות.

מהו ערך תורני-יהודי יסודי? יש כמובן רבים. אמונה בא-ל אחד (שרצונו להיטיב). צדק. חסד. משפט. שבת. מוסר. משפחה. יראה. אהבה. ועוד. אלו, ועוד כמוהם, מהווים יסודות הדת, ערכים המנחים אותנו בחיים הפרטים והציבוריים. הם אף מנחים אותנו – את חכמי ישראל בכל דור ודור – במלאכת הפרשנות ובתקנות הנדרשות לקיום הדת. כיון שהערך היסודי הוא מתן ההלוואה (חסד), ולא ההלכה של שמיטת כספים, לא חשש הלל מלהתקין תקנת פרוזבול המאפשר את עקיפת הדין, כדי לשמר את הערך.

ביחס לעונש מוות – ארבע מיתות בית דין – כבר אמרו חכמים שכאשר רבו רוצחים, גלתה סנהדרין ממקומה, דווקא כדי שלא לדון עונש מוות (סנהדרין מא, א). אף הפליגו חז”ל לומר שבית דין הדן דין מוות אחת לשבעים שנה נקרא “חובלנית” (משנה, מכות א, י). כלומר, כאשר דיני התורה גוזרים תדמית שלילית על בית הדין – תדמית של אכזריות, של מוסד ההורג בקרב אנשיו – אזי ידע בית דין לעקוף את הדין (אם על-ידי גלות ואם על-ידי נוקשות התנאים של עדים והתראה), ולהימנע מביצוע העונשים. הערך הנפגע בכך הוא ערך של “ביעור הרע”. אך ברור שבית דין הנתפס בעצמו כ”רע” אינו יכול לקיים את התפקיד של “ביעור הרע”, ובזמנים שאין עונש מוות נוהג, ניתן למצוא דרכים חלופיות לשמור על הסדר החברתי.

היהדות היא דת פרגמטית. היא יודעת להתמודד יפה עם שינויי הזמן והמקום. בדוק וראה: האם כיום יש ליהדות בעיה עם נישואי קטינות? האם אנחנו מוכרים את בנותינו לשפחות? דווקא לא. אפילו ביחס ל”כופרים”, כבר הורה החזון-איש בדבריו המפורסמים (יו”ד, סימן טז) שאין לנו להתנהג עמהם על-פי הדין הנוקשה (“מורידין ואין מעלין”), אלא לקרבם “בעבותות האהבה”, תוך שהוא מסביר שלפי נסיבות הזמן הדרך המקורית (דין “מורידין”) תזיק יותר ממה שהיא תתקן. אם ברצוננו להשיג את האפקט הרצוי, תוך קיום הערכים הגלומים במצוות התורה, עלינו לנהוג בהתאם לזמן ולמקום.

מסיבה זו אין סיכוי בעולם שאנחנו נתנהג כדאע”ש. בזמן שנהג צו הכתוב “לא תחיה כל נשמה” כל העולם היה דאע”ש. אלו לא היו זמנים של אמנות ג’נבה, של החוק הבינלאומי ושל פיקוח האו”ם על אזורי סכסוך (מובחרים). ביחס לתקופה, התנהגות ישראל, שכללה קריאה לשלום, הייתה מוסרית בעליל. אילו היה ניתן כיום, ברור שהצו היה נראה אחרת: הערך היה זהה, אך הצורה – שונה. גם ביחס לעבדים ולנשים, התורה מחדשת חידושים מרחיקי-לכת שקידמו את מעמדם מאד ביחס לחברה הסובבת. עם זאת, כמובן שהיום המציאות שונה בתכלית מהמציאות של ימי קדם, ועלינו למצוא ביטויים עכשוויים לאותם ערכים (כגון מה שחידשו חז”ל בדיני עבודה (“הפועל חוזר בו אפילו בחצי היום”) על-פי דיני עבדות).

כאן בא לידי ביטוי חכמתנו ובינתנו. החכמה והבינה גלומות ביכולת שלנו לשמר יסודות תורניים נצחיים ולהביא אותם לידי ביטוי במציאות משתנה. האסלאם, שחסֵרה מסורת פרשנית דומה, מתקשה בכך. מאד. השאלה פשוטה וברורה: אם מוחמד נשא כלות קטינות, הייתכן שלנו זה יהיה אסור?! עבור היהודי שאלה זו כלל אינה עולה. לא גיל הנישואין חשוב, אלא מבנה המשפחה התקין והבריא. אם המנהג של נישואי קטינים פוגע בו – הרי שניתן לבטלו.

לסיום, אציין שיישומם של הדברים הנ”ל בהחלט מורכב. לא הרי מנהג כמצווה, לא הרי מצווה דרבנן כמצווה דאורייתא, ולא הרי חכמי התלמוד כחכמי דורנו. הדברים מעלים שאלות ותהיות משמעותיות: מי הגוף המוסמך לזהות את הערכים היסודיים? מהם גבולות הפרשנות שניתן להציע? איך ניתן לפתור את המתח בין המילה הכתובה, הפורמלית, לבין הערך העומד מאחוריה? אלו שאלות טובות, אך בשלב זה הן לא צריכות להטריד אותך.

העיקר שנבין שאנחנו ממש, ממש לא דאע”ש. אנחנו ההיפך הגמור.

מקווה שדברי התקבלו על ליבך.

יהושוע

yehoshuapfeffer@gmail.com

 

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. הייתי רוצה כגולש לחדד מעט את דברי המשיב לשואל:
    1. ההוכחה – שאנו לא דעא”ש יכולה להיגזר מכך שדווקא צורת החיים של היהודי מעידה על כך,
    לדוגמא: אם היינו דעא”ש כנראה שהעם היהודי היה סובל מאנטישמיות מהפן שאנו פראי אדם, אך מעולם לא הואשמנו בכך ע”י אף אומה, כן הואשמנו ב”תחמנות יתר” וכפי שידוע תחמנות באה בדרך כלל מעודף ידע, השכלה, ואינטלקט.

    2. התורה מול פרשנות חז”ל – אני רואה בפרשנות של חז”ל חובה, ולא סוג של דרך בכדי שהתודה תסתדר, אלא חובה, בדיוק כמו שיש שופטים ועו”ד, משפטנים ומחוקקים, הכל אמור להיבנות עם כללים, בזהירות, עם וויכוחים בין ידעני עולם, אנשים שכל חייהם סובבים חשיבה, לא העמך, כי אם חלילה הפרשנות היית ניתנת ע”י כל אחד, ויותר מזה, נאמר שלא ע”י כל אחד, אלא ע”י חכמים באופן כללי, ולא ע”י החכמים שבטופ, אזיי היינו באמת כמו דעא”ש, כי כל אחד היה מפרש את התורה להנאתו האגואיסטית, (וזאת מבלי להיות במהות אדם רע) ז”א הפרשנות שלי את התורה לטובתי, היא בדיוק כמו הצורך שלי ושל כל אדם שאני מכיר והכרתי אי פעם לצאת צודק. זה הצורך והרצון הכללי של כל אדם עלי אדמות, תמיד להיות הצודק מהסיבה שאנו תמיד רודפים אחר האנוכיות שלנו, לכן כאמור גם את התורה היינו מפרשים בצורה מטורפת, עקב “קטנות דעתנו” חוסר השכלתנו, והחוסר בידיעת התקדימים.

    לכן יש גם את הצורך של תורה שנמסרה, הכללים של הלמידה נמסרו מהקב”ה למשה (שעליו הקב”ה סמך ביותר כמשכיל וידען ביותר, כי אחרת כמו במקרה בצלאל ובניית המשכן הקב”ה היה נותן זאת למישהו אחרׂ) וכן על זה הדרך משה העביר את הכללים ו צורות הניתוח ולמידת התורה ליהושע (שעליו הוא סמך כאדם הבקיא ביותר חוץ מממנו) ו כן על זה הדרך, לכן ברגע שהכללים נמסרים רק למאסטרים, ממילא יש סיכוי טוב שלא יהיו עיוותים, כי תמיד המאסטרים יהיו שם להתריע וללחום בכל הכוח נגד מעוותי שכל, ומטורפים!

  2. דעאש הורגים ללא גבול וללא סיבה. בכדי להרוג לפי התורה אתה זקוק לעדים,התראה,משפט,בירוקרטיה מסובכת,וכו וכו. אין דימיון. התורה מאיימת כמו שאב מאיים על בנו וכו. מקווה שתבין את עומק הרעיון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

יצאתי מהישיבה-מה עושים עכשיו?
ראשית אפתח בזה שאני אוהב לקרוא את הפניות הרבות וכן את השאלות האמיתיות המגיעים מלב נכון ועכשיו אגש לעניין אני בחור ישיבה שהועף מהישיבה ולא יודע מה לעשות הלאה אני בחור עם ראש טוב ולמדתי והייתי בחור מצוין אך חוויתי קצת ירידות עד שעכשיו בתקופה שמסובכת לכולם בגלל המלחמה אני...
אני שוכח כל מה שאני לומד!
רציתי לשאול לגבי לימוד תורה אני מרגיש שכל מה שאני לומד אני שוכח דבר זה גורם לי לתסכול איך זה יכול להיות שאני שוכח את מה שאני לומד אני קובע כל יום לימוד תורה בגמרא והלכה אבל פשוט שוכח את מה שאני לומד זה קצת גורם לי לתסכול איך זה...
לקחת כסף מהמדינה שלא כדין זה מותר?
לאחרונה עזבתי את מקום העבודה ואני זכאי לדמי אבטלה. יש לי אפשרות להרשם כאברך כולל בתקופה הזו והקצבה החודשית תועבר ישירות לכולל כתרומה. אציין כמובן שאיני מתכוון ללמוד בכולל הנ״ל. האם ראוי לעשות זאת?
רוצה ללמוד ולהספיק כמה שיותר ולסיים ש"ס
אני בחור בן 16 בקרוב אני עומד לסיים את השס אני מחר מסיים מסכת חולין אני כבר 5 שנים לומד את השס בגרסא ולא מעמיק ולא עושה חזרות רק מסכתות מאוד ספציפיות שכן יש לי עליהם חזרות ואני זוכר מהם יותר מהשאר שנה שעברה התוודעתי ללימוד טוב שכולל שקלא וטריא...
לא מבין את הגמרא ! איך אוכל להתחבר אליה?
אני לומד בישיבה תיכונית חרדית בסך הכל טוב לי שם אבל יש לי שאלה שמטרידה אותי יותר מדי והיא: כל יום שאני יורד לסדר בוקר להכין את מה שילמדו בשיעור אני ניכנס למין תיסכול שאני לא מבין כלום ממה שאני לומד, במלים אחרות אני מרגיש כמו בול עץ שיושב מול...
יתאים לי ללמוד תורה לאורך כל היום?
ראשית תודה על הפלטפורמה המיוחדת הזו. האפשרות לשאול שאלות כבדות משקל ולקבל מענה בהיר ומחזק וכל זאת לגמרי בחינם אינה מובנת מאליה. . אני נשוי + ילד. התחתנתי בגיל מבוגר יחסית עם אישה מיוחדת ואצילית (לא מושלמת אבל בהחלט אישה טובה. זה לא שאני מושלם, כן? 😉 ). כשהכרתי את...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן