The Butterfly Button
התקרבות לקיום המצוות משרה עלי מועקה

שאלה מקטגוריה:

שלום רב,
גדלתי בבית מסורתי והדת ומנהגיה לא זרים לי ומאוד חביבים עליי. יחד עם זאת, כאשר אני מנסה לעשות צעדים ולהתקרב, לשמור מצוות, ללמוד, להעמיק בעולם הרוח, אני נתקף בדכדוך וצער עד כדי בחירה להתרחק חזרה. כאילו ההתקרבות פותחת פצעים בלב שלא נעימים לי ואני בוחר להתרחק. אני ממש מרגיש מועקה בלב כשאני מתקרב ומרגיש בסיפור הכוזרי – כאילו הכוונה רצויה אך המעשה אינו רצוי.
אשמח לשמוע את חוות דעתכם. תודה רבה וחודש טוב

תשובה:

שלום וברכה,

קראתי את שאלתך בעיון.

אשתדל לענות לך מענה ראוי בסיעתא דשמיא.

הצטערתי עד מאד לקרוא את שכתבת. הכאב העולה מבין השורות של כתיבתך הוא ברור ונוגע ללב.

אולם, חושבני שהפתרון אינו טמון במשהו רוחני-דתי מופשט אלא, דווקא במה שרמזת לו בין שורותיך.

אסביר את דבריי.

כבר לימדונו חז”ל במסכת אבות “אין טוב אלא תורה שנאמר כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו” וכן אומר דוד המלך בתהילים “פקודי השם ישרים משמחי לב מצוות השם ברה מאירת עיניים”.

וכל זה, כמובן, מדובר על הצד שבו שמירת תורה ומצוות נעשית מתוך גישה נעימה ובריאה ולא מתוך גישה חרדתית ומאיימת.

שכן, כאמור לעיל, ההתעסקות במה שנוגע לתורה ומצוות אמורה למלא את האדם בשמחה ובאושר. לא ההפך.

אומנם, שמירה מליאה וקפדנית של תורה ומצוות מכונה בלשון חז”ל כ”עול” ולכן נער המגיע לגיל מצוות מציין את יום זה כיום הכנסו ל”עול תורה ומצוות”.

אולם, גם עול זה לא בא בסתירה, כלל וכלל, לשמחה ולאושר הנגרמים משמירת תורה ומצוות.

אדרבה, הפתגם אומר כי ” העול, הוא המשחרר הגדול”. שכן, ללא תורה ומצוות משתעבד האדם לחומריות ולתאוות היצריות הרבות שישנן כאן בעולם הזה. תאוות אלו אינן יודעות שובעה ולא נותנות לאדם מנוח.

ונקודה נוספת. מתוך דבריך עולה כי אינך נמצא במצב של קבלה שלימה ומליאה, בבת אחת, של שמירה קפדנית של תורה ומצוות אלא הינך עושה זאת בשלבים ובהדרגתיות מתונה ממש- “צעדים”, כדבריך.

ממילא, לעניות דעתי, מתבקשת מאליה המסקנה כי לא עצם הקרבה ההדרגתית לתורה ומצוות היא הגורמת לך לצער ודכדוך, כדבריך, עד כדי רתיעה לאחור.

הנקודה היא, כפי שאתה עצמך רומז לה, טמונה בכל מה שנוגע ל”פצעי עבר”, כהגדרתך.

דהיינו: ככל הנראה, כך אני מנסה לשער מבין השורות, הכוונה לדינמיקה המשפחתית שבה גדלת כל השנים; ליחסים בינך לבין אביך ואמך; ליחסים הסותרים שהתרוצצו בעבר בליבך בין הכבוד למסורת ולדת מחד ובין הרצון לחופש מוחלט שבו תעשה ככל שיעלה על ליבך; לסתירה שחשת בין הסביבה שבה גדלת בשכונת מגוריך ובין ההקפדה על אורח חיי של מסורת ושמירה, ולו חלקית, של תורה ומצוות.

כל הדוגמאות שהבאתי לעיל שהינם, כאמור, בגדר השערה בלבד, יכולים להסביר את הכאב הנפש שאתה חש כיום בבואך להתקרב, שוב, מחדש, לשמירה תורה ומצוות ברמה כזו או אחרת.

ואם, כדברייך המפורשים והברורים, הצער כה גדול והמועקה כה רבה עד שמבחינה נפשית אתה מעדיף להתרחק חרף רצונך הראשוני דווקא להתקרב, ואם הדבר חוזר על עצמו ונשנה שוב ושוב והינך מרגיש שאתה נמצא בתוך מעגל קסמים, הרי שמכל זה אני מסיק שהפצע אכן עמוק הוא וכואב עד למאד.

להתרשמותי, לא תוכל לפתור מועקה זו לבדך.

אתה צריך לפתוח אותו, לעומק, עם אדם חכם ומנוסה.

זה יכול להיות, כמובן, איש מקצוע המתעסק בתחום של הנפש והרגש; זה יכול להיות עם אדם מנוסה ומבוגר שמתעסק בתחום החינוך ויודע איך לגשת לנפשות של בני אדם לסוגיהם השונים.

מה שברור הוא שזה חייב להיעשות עם מישהו שלישי ולא איתך לבדך רק בינך לבין עצמך.

אם אתה מעוניין בסיוע שלי בפנייה לאיש מקצוע, עדכן אותי בבקשה במייל חוזר ואשתדל לעזור לך בהפניה מתאימה.

מקווה שדבריי יתקבלו על ליבך ומקווה שתמצא את האיש המנוסה והחכם שהוא המתאים לך ביותר ויבין לנפשך בכדי להביא לה מזור ורגיעה.

מקווה שסייעתי לך.

ברכה והצלחה!

צבי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

מי אמר שהיה מותר לעלות לארץ ישראל?
שאלה שהתעוררה לי בעקבות רש”י ראשון בתורה וכן בגלל מצב המלחמה כרגע. רש”י אומר שהקב”ה נתן את א”י לעם ישראל וברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו ע”ש. שאלתי מתי נתנה לנו חזרה? מי אמר שב1948 היינו צריכים לחזור לא”י? מדוע גדולי ישראלי אמרו לעלות לא”י? פתאום נהיה מצוות...
"קיבלתי קבלה ונושעתי"?
אתם בטח מכירים את הסיסמאות של “תרמתי ונושעתי” “הבטחתי ונושעתי” ודומיהן. כל תקופה עוד מישהו צץ עם משהו כזה. ואני לא מזלזל חלילה בכל הקבלות הטובות. אם זה לא לדבר עם תפילין או לא לדבר בבית הכנסת, בשעת התפילה וקריה”ת, קבלת שבת עשר דקות יותר מוקדם, עשרה פרקים ביום ועוד...
אני במשבר אמונה!
בימים טרופים אלו אני מוצאת שאחד הקשיים שמערערים אותי הוא קושי האמונה. אני מבינה שזו התכלית, שפה טמון הגרעין ולכן מנסה לא להיבהל מהמחשבות שעולות, מניחוח ה”כפירה” שעולה מהן, אך יחד עם זאת, זה מחליש מאד וגורם לתחושה שאין על מי להישען ואין על מי לסמוך. מבחינת הרציונל אני מבינה שיש מנהיג...
האם עולם הבא זה פיצוי למוות נוראי?
בימים אלו עם ישראל נמצא במלחמה עקובה מדם כ-1,400 אנשים נשים ילדים ותינוקות מצאו את מותם במיתות שונות ואכזריות ובנוסף לצערנו גם בימים אלו ישנם קרבנות בעיקר חיילים שנפלו ונופלים בקרבות בעזה כולם ובעיקר רבנים באים ואומרים יש להם עולם הבא ואני שואל עולם הבא זה פיצוי??? איך תתנחם אלמנה...
אני רוצה הוכחה לתורה שבעל פה!
מקווה שתצילו אותי. אני כבר לא מצליח לקיים תורה שבעל פה. רואים המון סתירות בין התורה שבכתב לבעל פה. דוגמאות א: ראש השנה בעל פה תשרי, בכתב שמות יב ב חודש האביב שנקרא היום ניסן. אני רוצה תשובה ברורה לא חרטוטים זה לחודשי השנה וזה וכו’ כמו שהגמרא דנה. כי...
מחשבות רעות על השם
הנני בעל תשובה 20 שנה, במהלך כל השנים זכינו ב”ה לעשות עליה רוחנית מאוד משמעותית,כמובן בהדרגתיות עד שהגענו לשלב של ניתוק מהחיים החילוניים וזכינו לשנות כיוון לבית חרדי,שיעורי תורה צניעות וכו’,לפני 5 שנים התחלתי לעבור פחדים וחרדות קשים מאוד מכל הנושא של המוות,היום ברוך השם אני כבר בלי העוצמות של...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן