The Butterfly Button
אמא שלי נפטרה וקשה לי מאד

שאלה מקטגוריה:

אמא שלי נפטרה בגיל 53 לפני שבוע, אני בן 22 , ואני פשוט לא יודע מה לעשות…
ההורים שלי גרושים ואני גר עם האבא, אהבתי את אמא שלי עד השמיים אבל בקושי ראיתי אותה , אני במחשב כמעט 24/7 , מהאנשים שמרותקים למחשב ואני כלכך מצטער על כל רגע שלא ניצלתי איתה על כל רגע שלא דיברתי איתה על כל רגע שלא חיבקתי אותה, היא תמיד הייתה מבקשת שאתקשר אליה כל יום ולא עשיתי את זה כי כמו דפוק הייתי מרוכז בכיף שלי במשחקים במחשב.. היא כל החיים רק דאגה ואהבה והביאה לי הכל עשתה בשבילי הכל ורק רצתה שיהיה לי טוב , ומבפנים ברור שהערכתי אבל לעולם לא הראיתי לה את זה מספיק… והיא נפטרה מדום נשימה באמצע היום לאחר שהרגישה לא כלכך טוב ולא הספקתי אפילו לדבר איתה ראיתי אותה רק איזהשעה שעתיים אחרי שהיא נפטרה , ולא יכלתי להיפרד… מרגיש כאילו אני לא יכול להמשיך בחיים יותר , אין סיבה , לא מרגיש לי נכון שאני פשוט אחזור לחיים שלי (גם אם אשנה את החיים ואחיה טוב יותר) זה פשוט לא מרגיש לי בסדר לחזור לחיים כשהיא לא פה , זה מרגיש לי לא נכון להמשיך לחיות ולצחוק כשהיא לא פה , אני לא רוצה בכלל לצחוק ולהינות אני פשוט לא רוצה… אני רק רוצה עוד חיבוק ממנה עוד נשיקה עוד משהו… רק משהו. אני לא יודע מה לעשות ואיך להמשיך .. ממש ארצה עצה…

תשובה:

שלום וברכה, ידידי היקר.

הצטערתי מאוד לקרוא את שאלתך. ליבי כואב איתך את כאבך הגדול. השתדלתי למהר את תשובתי ואני נושא תפילה שדבריי יהיו כטל בוקר על כאבך, ויעזרו לך להתגבר על הכאב ולהמשיך לחיות חיים מלאים ומאושרים.

סיפר לי חבר יקר, שאיבד את אימו בגיל 12, שהוא הלך להרבה רבנים גדולי הדור, ושאל אותם שאלה פשוטה. “למה הקב”ה לקח לו את אמא, והוא רק בן 12? הרי הקב”ה לא מעניש עד גיל 20? החבר קיבל כמה וכמה תשובות, אבל אף תשובה לא הניחה את דעתו, מלבד תשובה אחת שענה לו האדמו”ר מבישטקוב זצ”ל: למה? למעלה!! והוא הסביר: יש תשובה מדויקת לשאלתך, אבל היא בשמיים. תחייה עוד כמה עשרות שנים ושתגיע לבית דין של מעלה, תקבל את התשובה המלאה.

התשובה הזאת תפסה גם אותי. ולי היא נתנה מעט נחמה על השמחת התורה הנורא, על פטירת סבי זצ”ל לפני כמעט שנה שאהבתיו אהבת נפש, ובכלל באין ספור מצבים שהקב”ה זימן לי בחיי. עצם הידיעה שיש תשובה ברורה והיא רק מחכה לי, מקלה במשהו.

שסבי הצדיק זצ”ל נפטר לפני כמעט שנה, הרגשתי מאוד את תחושת ההחמצה. כל כך הרבה שאלות יש לי אליו, אני כל כך רוצה לראות עוד פעם את החיוך שלו ולשמוע אותו מזייף איזה ניגון עם הגמרא. יהודי צדיק וחכם אמר לי: כשאדם חי, מציאות חייו וחיינו מסתירה את האור הגדול שלו. כשאדם נפטר, מציאות חייו הלכה, ונשאר רק האור הגדול שלו, ואז אנחנו מבינים עמוק יותר את האדם.

תנצור אצלך את הזכרונות הטובים מאמא ע”ה. את החיבוק את החיוך את המילים הטובות את המשפטים המחזקים שהיא הייתה אומרת לך. אתה יכול לעשות אלבום תמונות מיוחד שלך עם אמא. אתה יכול לפתוח קובץ וורד (אפשר עם סיסמא, שיהיה אישי שלך) ושם לכתוב את הסיפורים והזיכרונות היפים שלך עם אמא ע”ה. יעזור לך מאוד לעבד את האבל, אם תכתוב בקובץ אחר את הכאב והגעגועים. פשוט תשחרר את מה שיושב בלב בכתיבה. מניסיוני זה משחרר מאוד ועוזר לעבד את הכאב.

הסבל הגדול בכאב, זה שהרגשות לא מסודרים ולא ברורים, הכל מעורפל ולא ברור. במצב כזה אנחנו בדרך כלל נוטים להיות יותר קיצוניים בכאב ולהיסחף אחריו והסבל מתעצם. כשהרגשות ברורים יותר והכאב מוגדר, הרבה יותר קל להתמודד ולתת מענה לחסר ולכאב. הכתיבה בהתחלה לא צריכה להיות מסודרת או מתוכננת, בהתחלה פשוט לכתוב כל מה שעולה בראש והלב, בלי לצנזר כלל! רק לכתוב (תמיד אפשר למחוק אחרי). בשלב השני כבר תוכל לעשות יותר סדר בראש ובלב.

תן לעצמך את הזמן הדרוש לך לעבד את האובדן ואת הכאב,. זמן השבעה ואף השלושים, זהו זמן של הכאב והצער, ואם יש צורך לבכות, אז בוכים. סיפרה לי סבתי שתחי’ שבתור בחורה היא ישנה אצל הסבא והסבתא שלה בביתם. סבה היה הצדיק ר’ חיים לייב אויערבך זצ”ל (אבא של ר’ שלמה זלמן אויערבך זצ”ל). ושהסבתא נפטרה, במשפחה קראו לה בֹּבֶּא צִבְיֶה, ר’ חיים לייב ישב במשך 10 חודשים על מדרגות הבית ובכה. הוא לא התעלם מהכאב, אלא נתן לו מקום של כבוד. תכתוב את הכאב וצער ותן לו מקום של כבוד.

אבל, ידידי היקר, אני מתחנן בפניך מתוך אהבה וכבוד, אל תמקד את המבט בעבר!! אין אפשרות לשנות מה שנעשה בעבר. זה היה. עדיין לא הומצאה המכונה שאפשר לחזור לעבר ולפעול אחרת. נכון, כדאי ללמוד את העבר ולהפיק לקחים. אבל, לחשוב על העבר במונחים של אשמה, זה לא מועיל ורק גורם למצבינו הנפשי להיות ירוד יותר. אני לא אומר להתעלם מהעבר, אבל מיקוד המבט והמעשים שלנו, צריכים להיות לגבי ההווה והעתיד. ‘אוקיי. היה כך וכך, מה אני עושה עם זה עכשיו? מה אני עושה מחר ובעתיד..’ ‘מה אני יכול עכשיו לעשות כדי לתקן..’. למקד את המבט לעבר עשייה מכאן ולהבא. מיקוד המבט על עשייה ישפר את הרגשתך באופן משמעותי מאוד, ויתן לך משמעות לסבל.

אני מתמודד עם גמגום. במשך שנים רבות, גם סבלתי מאוד, הפחד הבושה ה’מה יגידו’ ועוד, גרם לי לפחד לדבר או ליצור קשרים, הסבל היה גדול. לקח לי זמן להבין את הרעיון הזה של לתת לסבל משמעות. אני כיום מסביר ומלמד על גמגום ופועל ככל יכולתי לעלות את המודעות לגמגום. ופלא גדול, הסבל נעלם ברובו! עדיין אני מתמודד עם הגמגום עצמו, אבל הסבל פחת בצורה משמעותית מאוד.

תמצא את המשמעות לכאב שלך! מה שאתה יודע שיתן לך אנרגיה לחיות חיים מלאים ומאושרים.

אמנם, למצוא את המשמעות, זה עניין גדול. זה תהליך שיכול להיות ארוך. אבל כבר בתחילתו תרגיש הרבה יותר טוב. כי תהיה ממוקד בעשייה וחשיבה חיובית. בקצרה, נסה לחשוב עם עצמך, מהם הכישרונות הייחודיים לך, ומה הדבר שאם תעשה אותו הכישרונות הייחודיים שלך יבואו לידי ביטוי. אותו הדבר שתעשה, יהיה אשר יהיה, אמור להיות דבר שתעשה אותו זה ימלא אותך בסיפוק והרגשה של עשייה, וייתן לך אנרגיה להמשיך הלאה. יכול להיות שלא תקלע לדבר הנכון והמדויק בהתחלה. אם ניסית משהו וזה לא צלח, אל תתייאש! אתה בדרך למצוא את הדבר הגדול שלך. נסה לחשוב מה לא עבד ואיפה אפשר לשנות והאם יש משהו אחר, על סמך הניסיון שכבר צברת. בסוף תצליח ותגיע אל הדבר הגדול.

אמא ע”ה, כמו שכתבת, עשתה הכל שיהיה לך טוב. זה לא משתנה עם פטירתה! אולי אף מתעצם.. רחל אימנו ע”ה, הגיוני שהיא התפללה עלינו גם בחייה, אבל תפילתה המשמעותית שבזכותה גם נגאל, זה דווקא אחרי פטירתה. אין לי ספק שאמא ע”ה כיום מתפללת ומייחלת ממרום שיהיה לך רק טוב, שיהיו לך חיים מאושרים. שאתה מחייך וצוחק ונהנה, זה משמח אותה.

חשוב על כך. בחייה היא יכלה לעשות דברים שישמחו אותך, עכשיו היא לא יכולה, וזה תלוי בך! שאתה תחייך תשמח תהנה ותחייה חיים טובים, אתה משמח אותה! ראה זאת כצַו לחיים! לעשות שיהיה לך טוב, כדי שאמא ע”ה תשמח.

אתה בחור צעיר, כל החיים פרוסים לפניך, קח אותם במלואם, ותחייה אותם בשלמות!

ויש עוד דברים שאתה יכול לעשות שגם יעזרו עכשיו לאמא ע”ה. לימוד משניות הוא אחת המעשים המשמעותיים שעוזרים לנפטרים. משנה זה אותיות נשמה. זה לא לחינם. המשניות הם נשמת התורה שבעל פה. שאתה לומד משניות ושאר דברי תורה, אתה שולח לאמא עוד זכויות וזכויות אלו עוזרים לה לעלות למקום גבוה יותר וחשוב יותר בגן עדן. כל מעשה טוב וחסד שתעשה, גם הוא יעלה אותה עוד ועוד בגן עדן, ויעשה נחת רוח לנשמתה. ואתה תזכה בעוד ועוד מצוות כיבוד אם, ותזכה בזה לאריכות ימים, תוכל לעשות עוד ועוד דברים לעילוי נשמתה.. מעגל קסמים של טוב. זה גם ייתן לך חוסן ועוצמה אישיים וגם יכול להיות המשמעות לכאב.

אסור לך ליפול קורבן לרגשות אשמה!! תזרוק את רגשות האשמה רחוק ממך ככל האפשר. אין בהם צורך והם לא תורמים לך ולאמא ע”ה. כיום, זה לא רלוונטי אם באמת היית לא בסדר או, כמו שאני בטוח, זה רק הרגשת החסר והגעגועים. אבל זה לא באמת רלוונטי, הרגשת האשמה אינה נותנת כרגע מאומה, מלבד להוריד את מצב הרוח. אז אנא ממך, ידידי היקר! התעלם מרגש זה! ואל תיתן לו מקום בליבך! גם שמחשבה זו באה, תאמר לה: עשיתי מה שיכולתי לפי מה שהיה אז.. היום אני יעשה מה שאני יכול לפי מה שהיום.

הרעיון הזה הוא אחד הפירושים העמוקים לפסוק: “היום אם בקולו תשמעון”. אין לנו להיכנס לרגשות אשמה ולשקוע בהם. זה הלחם והחמאה של היצר הרע. לא משנה מה עשיתי אתמול, משנה מה אני עושה היום.. הרעיון הזה קיים גם בפסוק “ובחרת בחיים”. כל עניין הבחירה שייך רק בהווה. עכשיו אני בוחר אם כך או כך. אי אפשר לבחור על אתמול, כי זה כבר היה, ואי אפשר לבחור על העתיד, כי זה עוד לא היה. אני יכול לבחור רק על עכשיו.

וידידי היקר! בחר בחיים! בחר עכשיו מה תעשה עכשיו. את שהיה, אי אפשר לשנות, ואת שיהיה תוכל רק לתכנן. עכשיו יש משהו שבידך לעשות, ותבחר לעשות.

אמונתינו, הכתובה בתורה, מורה לנו את קדושת החיים ואת חשיבותם העצומה, עד שהחיים דוחים כמעט את כל מצוות התורה. ידידי, בחר בחיים ובעשייה. לך בכוחך זה, והושעת את ישראל!

דע לך, כעומק הכאב/הסבל, כך עומק הנפש. ככל שהכאב גדול וחזק יותר, זה מלמד על עוצמות הנפש הטמונים בך. הכאב הוא כמו את חפירה ענק שחושף ומכלה את העוצמות הטמונים בנו. צא וכלה את העוצמות שבך, יחד עם הכישרונות הייחודיים שלך, זה יוביל אותך למציאת המשמעות.

אני מתנצל שתשובתי לא מסודרת כראוי. אני כואב לך מעומק ליבי הכוֹאב איתך, ומייחל בשבילך חיים מאושרים ושמחים.

אני וחבריי החשובים באתר, נשמח לענות לך על כל שאלה. אתה יכול לכתוב לנו גם בצ’אט, אם אתה רוצה מענה מהיר ומידי. אל תהסס לבקש עזרה, כמו שעשית בשאלתך זאת. אל תהסס לבקש ואף לקבל תמיכה. זכור! אתה לא לבד! ישנם אנשים רבים שישמחו לתת לך כתף.

ואני מתפלל שיגיע המשיח מהר מהר, ונזכה לתחיית המתים ולראות שוב את אהובינו ז”ל.

ישראל ש.

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

4 תגובות

  1. תשובה מאלפת , רגישה ואכפתית!
    הייתי מוסיפה מתוך ניסיון אישי ,כדי להתמודד עם תחושת ההחמצה והאשמה, רעיון שיכול לעזור זה לכתוב מכתב לאם שנפטרה ולכתוב לה את כל מה שהיו רוצים לומר לה …

    1. בנוסף לכל מה שנאמר על ידי
      היועץ., אני חושבת שיעזור לבחור לעלות לקבר של אמו לשתף אותה בצער שלו ולבקש את סליחתה על כך שלא היה מספיק זמין עבורה

  2. וואו. קשה קשה מאוד לכתוב על כזאת שאלה.
    בכמה מילים אני אגיד, שאתה צריך לאמץ ולהכניס לראש ממש את האמונה הפשוטה שהכל מאת ה׳, גם הדברים הקשים שאנחנו חווים.
    כנראה לקב״ה היה סיבות למה לעשות את זה, מה שלנו יהיה קשה להבין.
    מה שכדאי לך לזכור גם, שבקרוב מאוד תהיה ביאת המשיח ותחיית המתים, ואז תוכל להתחבק עם אמא בחזרה. לנצח. וכדאי לעשות מעשים טובים כדי להחיש את זה כמה שיותר מהר (משניות, קדיש לעילוי נשמתה וכו׳), וכשתזכור את זה – זה יפיח בך תקווה.

  3. בתור אמא יש הרבה נחמה בשאלה להורים
    שהילדים מאוד אוהבים אותם למרות שלא תמיד ההורים מרגישים או מקבלים יחס
    באמת לא צריך להפטר כדי לדעת זאת אבל גם אנחנו ההורים היינו ילדים וגם אנחנו לא היינו מושלמים וזה מנחם את כל הצדדים לדעת שהקשר בין הורים לילדים הוא אהבה ללא תנאי וללא גבול ובודאי שאמך הכי רוצה שתהיה שמח ותמשיך הלאה וזה מה שיעשה לה טוב. כיבוד הורים אחרי פטירתם לא פחות חשוב מבחייהם. כמובן אתה יכול להחזיר לה עכשיו (זה לא מאוחר!) “במתנות” נצחיות שלא עוברות כגון קדיש ומשניות ומעשים טובים ובכך החא תדע שהיא הצליחה!
    בהצלחה ובשורות טובות

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

בזיונות !!!!!!!
תודה מראש,אז ככה…בקצרה: נפשי העדינה מרוסקת לחלוטין,אני שבר כלי ממש,מכיוון ש-ללא גוזמה…”פגעו” בי אנשים,ועדיין,במשך כל חיי (43),וגם פוגעים לחינם כביכול…ואני בסה”כ בנאדם…ואני יודע ומאמין,שהכל משמיים,בצדק,ולטובה,ולכאורה להפגע זו בעצם גאווה סרוחה מצידי,ואני מסכים! כי אין רע יורד מן השמיים כידוע…ועלינו לקבל באהבה,ואני מוחל לכולם,והלוואי שגם ימחלו לי!! ואני גם מודע למעלת...
כיבוד הורים של אמא נרקסיסטית הוא אפשרי?
לי ולאמי מעולם לא היו יחסים טובים. היא מה שמגדירים היום, הייתה הורה נרקסיסטית. כל חיי למדתי לרצות אותה וכשלא עשיתי זאת חשתי אשמה ומצפון עצומים, גם אם הדברים לא קשורים בה בכלל. לפני כעשר שנים היא פיתחה הפרעה פרנואידית ובה היא חושבת שאבא שלי ואח שלי פוגעים בה (מעולם...
אחרי לידה ראשונה
ילדתי לפני 4 חודשים. מאז הלידה מרגישה ירידה רוחנית. קשה לי להתפלל קשה לי עם הכיסוי ראש בבית וצניעות בבית תפילות ןברכות.. מרגישה שזה בגלל הקושי להתנהל עם תינוק. אני כאילו קצת כועסת על ה’ על האתגר למרות שיש לי הרבה על מה להודות. זה שונה מהחיים של לפני הלידה....
אמונה, חוסר ביטחון וסוף העולם
אני אישה בשנות הארבעים נשואה ואמא. תמיד הייתי דתיה וב- 3 שנים האחרונות התחזקתי יותר יחד עם בעלי. לפני כשנתיים הייתי צריכה לעבור ניתוח גדול, ובעלי לקח על עצמו כיפה. ואני בהחלטה פזיזה של הרגע, לקחתי על עצמי כיסוי ראש! זה משהו שבחיים לא חשבתי שאקפיד כי המראה החיצוני והטיפוח...
דברתי רע על חבר ומרגיש רע עם זה
רוצה לשתף במשהו שקרה לי שלשום ולשאול על זה. התקשר אלי איזה קרוב משפחה לשאול ולברר אצלי על אחד הבחורים בשיעור שלי לצורך שידוכים. אני אישית לא סובל את הבחור הזה, היה לי איתו דברים ממש קשים ניסיתי להתחמק מלתת תשובה ולענות כמו פוליטיקאי ״מסביב״ אבל אז פשוט התפוצצתי וליכלכתי...
העיפו אותי מהסמינר ואני כעת בחברה בעיתית
אני בת 14 והייתי בתחילת שנה בסמינר חרדי מאד העיפו אותי הייתי בבית איזה 4 חודשים ואז הלכתי לסמינר מאד פתוח כאילו הבנות מגיעות מבתים מאד פתוחים המשפחה שלי מאד דוסית ולאמא שלי לא היה מושג כמה זה פתוח ואני תאמת מרגישה שאם אני רוצה להיכנס לחברה שם אני צריכה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן