The Butterfly Button
אמא שלי אומרת שאני לא ראויה להתחתן

שאלה מקטגוריה:

אני בת 20 לקראת שידוכים.
אמרתי להוריי לפני כמה חודשים שאני מוכנה להתחתן ורוצה בכך והם אמרו בסדר ושהם יתחילו את התהליך. מאז לא קרה שום דבר, אני מדי פעם מזכירה להם ואז הם מתעוררים ועושים ולאחרונה זה כבר נהיה יותר רציני.
הבעיה היא שאמא שלי מרבה להגיד לי שאני לא מוכנה להתחתן וההרגשה הכללית היא של חוסר אמון.
אם היא מתרגזת עליי היא אומרת בערך כך: את רוצה להתחתן אבל את לא מסוגלת לעשות הרבה דברים, אז איך את תתחתני? “את לא ראויה להתחתן”.
אני כמובן שומעת ונפגעת. אני לא מגיבה לה כי אני יודעת שזה לא ייצור טוב ואני אומרת לעצמי בראש שזה לא נכון וכל אחד ראוי להתחתן.
אבל חוסר האמון שלה בי מערער אותי. אני אישית כן מרגישה מוכנה אבל כשאמא שלך אומרת לך דברים כאלה זה גורם לבלבול. אולי עמוק בפנים היא לא רוצה שאני אעזוב את הבית, אולי החששות שהיא משליכה עליי הם בעצם שלה ואולי היא בכלל צודקת.
אשמח לשמוע את חוות דעתכם ואם יש לכם עצות בנושא.
תודה.

תשובה:

שלום לך יקרה,

כאב לי לקרוא את מה שאת מספרת… כואב להרגיש שההורים מעכבים או לא מאפשרים לחלומות ורצונות להתגשם. אני שומעת ממך הרבה כבוד כלפי אמא שלך והקשבה לדעתה. עם זאת את עדיין נותנת מקום פנימי לרצון האישי שלך. האיזון הזה הוא מאד מורכב וכל הכבוד לך שאת מנווטת את הבחירות שלך לפיו.

את מספרת שבתחושה שלך את מוכנה להתחתן, שברמת העיקרון ההורים שלך הביעו הסכמה אבל למעשה את מזהה התנגדות, בעיקר מצד אמא שלך.

כתבת שאת שומעת משפטים כמו ”את לא ראויה להתחתן”, ”את לא מסוגלת לעשות הרבה דברים אז איך תתחתני”.

אני שמחה שאת אומרת לעצמך בראש שכל אחד ראוי להתחתן.

וכאן אני רוצה להפנות אלייך את השאלה, לא על עצמך אלא באופן כללי, מה הכוונה להיות מוכן להתחתן? איזו בשלות לדעתך מעידה על כך שהאדם מוכן לחיי נישואין?

עוד משהו שלא סיפרת – באילו נסיבות אמך אומרת שאת לא מוכנה להתחתן? ”לא מסוגלת לעשות דברים”- ברמה הטכנית? ברמה הארגונית? ברמה התקשורתית?

דבר נוסף שאני רוצה לציין, שכשבחור או בחורה מתחתנים – מעבר למערכת היחסים הרגשית שנרקמת ביניהם, בעצם נם נכנסים למערכת של ניהול משק בית, על כל הכרוך בכך – תחזוקת בית, ניהול כלכלי, ארגון של סדר יום ועוד ועוד… וכל אחת מהמערכות האלה מאתגרת אותנו בדרכה שלה. ייתכן שיש אדם שמאד מוכן לניהול בית עצמאי אך עדיין לא מוכן להיכנס למערכת יחסים עם בן זוג, וכן להפך.

אני מסכימה איתך שלעיתים אנשים אחרים, גם ההורים שלנו שמאד חפצים בטובתנו, משליכים עלינו רצונות וחששות שלהם. זה טבעי ונורמטיבי, שכן לא כל אחד מסוגל להפריד רגשית בין חששות של עצמו לבין חששות שלו על אחר.

אני כן חושבת, שאפשר וכדאי למצוא דרך להגיע להידברות בנושא הזה.

את מספרת שבעצם אתן מגיעות לדיבור על הנושא בעיקר כשאתן מגיעות לחיכוך בנושא ספציפי.

מה שאני חושבת שכדאי לנסות, זה לדבר עם ההורים שלך בזמן רגוע, לא על רקע של חיכוך, ובאמת להביע את הרצון שלך לשמוע מהם ולהשמיע להם את המחשבות שלהם ושלך לגבי נישואין. מהי מוכנות לנישואין בעיניהם, מהי מוכנות בעינייך.

אבל ראשית הייתי מזמינה אותך לשבת עם עצמך ולנסות להפוך למילים, מהי מוכנות לנישואין ואיך זה מתחבר התחושה שלך שאת מוכנה לנישואין.

אני יכולה להציע לך כמה נקודות למחשבה, ייתכן שבעינייך חלקן יהיו חשובות וחלקן פחות, וייתכן מאד שיהיו לך נקודות נוספות ברשימה. אולי תגלי שאת יודעת בדיוק מה דעתך מה חשוב ומה פחות, ואולי תגלי שיש דברים שלא חשבת שהם חשובים ולהפך…

האם מוכנות לנישואין מצריכה ידע מעשי בבישול, כביסה, ניקיון?

האם מוכנות לנישואין מצריכה ידע ויכולת ניהול כלכלי?

אילו תכונות או יכולות רצוי לפתח לפני נישואין – הקשבה, פתיחות, התמודדות עם משברים, גמישות..

הקונפליקט שלך מול ההורים שלך הוא מכאיב ומטלטל, אבל אני חושבת שיש בו גם הזדמנות לצמיחה. הבירור הפנימי שיכולה לנבוע ממנו הוא יקר ערך וחשוב לכל אדם שמגיע לצומת דרכים משמעותית בחיים.

מאחלת לך הצלחה ובהירות,

אם תרצי להמשיך לדון במה שעלה כאן, את מוזמנת לפנות אלי, esti05484@gmail.com

בהערכה,

אסתי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אני מחפשת דבר שלא קיים?....
אני בחורה חרדית, קצת פתוחה, בגיל השידוכים, שאמורה להתחיל לדעת איך היא רוצה שהבית שלה יהיה ויראה, איזה בעל היא רוצה.. הבעיה היא שאני לא יודעת מה אני רוצה מעצמי. בהתחלה היו לי הגדרות מאד ברורות מה אני רוצה, מה אני מחפשת ואיזה בית אני שואפת להקים. ואז שהתחלתי יותר...
מה המקום של התלבטויות אחרי האירוסין?
בן 29 ממשפחה דתית גדלתי כדתי לאומי ובשנים האחרונות התחזקתי בדת והתפיסה שלי יותר נוטה לכיוון החרדי או החרדלי,קובע עיתים ומבין את החשיבות של לימוד תורה וכן רוצה שהילדים ילמדו במסגרות יותר תורניות ולא דתיות לאומיות. מבחינת לבוש אני מתלבש בסיגנון הרגיל מכנסיים או גינסים וטי שירט סולידים כיפה שחורה...
מה צריך להרגיש כשנפגשים?
יש לי שאלה שמעסיקה אותי מאד בנושא שידוכים השאלה היא: מה צריך להרגיש. כולם אמרו לי כשזה יגיע את תדעי. ולא. אני לא יודעת. אם נחמד לי זה נקרא שאני מרגישה? האם לחשוב עליו יום למחרת זה נקרא להרגיש? או שאחרי הפגישה צריך להיות פרפרים וכו? אני פשוט לא יודעת...
מתלבטת לגבי הבחור - האם יש בינינו פערים?
אני בת 26. חרדית בחורה ביישנית ומעט מופנמת. יצאתי לשידוכים בגיל מאוחר כי סיימתי סמינר בתחושה מאד מבולבלת – מי אני, מה אני מחפשת? חיפשתי את עצמי מאד. אפשר לומר שמצאתי. בשביל הרקע: גדלתי בבית פתוח אבל עד רמה מסויימת (רואים סרטים, שומעים מוזיקה ישראלית / לועזית), אבל הרוח וההלכה...
אכזבה עמוקה משידוך שירד
אני בחור ישיבה כבר תקופה ארוכה בשידוכים , נחלתי אכזבות רבות במהלך הבירורים פגישות וכו’. אבל בימים האחרונים קרה משהו ששבר את ליבי לגמרי, נפגשתי עם בחורה כמה פגישות, ופעם ראשונה שנהניתי מכל רגע, היתה זרימה, התחברתי, וכך גם היא נתנה את התחושה, שהיא נהנתה וכו’, לפני כמה ימים קבענו...
נעלמה לי המשיכה אחרי שהתחזקתי מהנפילות
אני בחור כבן 22 התמודדתי בעבר בנסיונות קשים של צניעות אחרי כל פעם שראיתי ברחוב מה שהו זה גרם לי להיכשל על בסיס יום יומי, עד שקראתי איזה ספר שפתחתי שסידר לי את הראש וגרם לי לחשוב ולהפסיק לקשר בין מה שרואים ברחוב לבן המעשים שנכשלים אח”כ, וככה יצאתי מזה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן