תשובה
שלום לך, בחורה שאפתנית עם שתי רגליים על הקרקע.
נהנתי מאד לקרוא את השאלה שלך, במיוחד כי היא כנה ונכונה, וכזאת ששואלת את השאלה האמיתית של החיים: איך אפשר לשלב בין שאיפות של קרירה ותעסוקה משמעותית ותובענית, לבין ניהול חיי משפחה מספקים ואורח חיים בייתי וחם.
בעולם הגדול עוסקים בסוגיה הזו בכל מסגרת שמכבדת את עצמה.
יקראו לזה הום- וורק בלנס, יקראו לזה איזון בית עבודה, יקראו לזה דוקא בשם הקונפליקט. לא משנה.
כולם מצביעים על אותה תופעה:
ברגע שנשים יוצאות מהמסגרות השמרניות ומתקדמות בתחומים של קרירה ושאיפות קידום – הבית והמשפחה עומדים בתחרות על משאבי הזמן, האנרגיה והלב.
אני מזמינה אותך לקרוא על זה, למצוא טכניקות שיעזרו לך, אבל אם כבר כתבת פה, אנסה ללכת איתך עוד צעד פנימה – ומשם למצוא אולי משהו שישיב לך על השאלה הגדולה שלך:
לכל אחת ואחד מאיתנו יש סולם ערכים. בסולם הערכים שלנו ישנם ערכים שחשובים לנו – ולפעמים יכולה להיות התנגשות ביניהם. את כותבת שאת רוצה להתפתח בתפקיד משמעותי ויחד עם זאת להיות נוכחת ופנויה עבור המשפחה והילדים.
האם תמיד זה יוכל ללכת יחד? ככל הנראה שלא…
האם זה יוכל להיות בתוך מסגרת של איזונים ובלמים – וודאי שכן.
אמא מסופקת היא בהכרח אמא טובה יותר עבור ילדיה. היא מלאה בתוכה עם דברים שהיא אוהבת – ואת זה כל ילד מרגיש בלי מילים.
אבל יחד עם זה היא עלולה להסחף ולהיות שעות על גבי שעות מחוץ לבית, ואז הילדים שלה יקבלו פחות אמא… או להיות מאד מחוברת לנייד או למחשב ולהיות פחות פנויה ונוכחת עבורם.
בעיניי פה נכנסים שני דברים.
האחד – חיזוק הערכים האישיים. כלומר: כשאנחנו יודעים שהמסגרת שלנו עלולה להיות מכשול עבור הערכים שאנחנו עצמנו שמנו לנו – אנחנו יכולים להקדים רפואה למכה. אם אני יודעת שהעבודה שלי תובענית כל כך – אני מראש שמה לי תזכורת על הסיבה האמיתית שלשמה אני רוצה ללכת לילדים שלי. לדוגמא בפלאפון שלי יש תזכורת – “שעה של אמא נוכחת שווה יותר מ10 שעות פסיכולוג” או כל מיני כאלה… אני בקבוצות ווצטאפ עם נשים שההתמודדות שלהן דומה לשלי, ואני שואבת מהן כוח וחיזוק או דברים מעין אלו.. אני בקבוצה של הנחית הורים שעוזרת לי לא להוריד את המשפחה מסדר היום האישי שלי ועוד.
השני – קביעת גבולות והרגלים. החיים שלנו בסופו של יום הינם אוסף של הרגלים שבחרנו לעצמנו. אחת לתקופה אנחנו מעדכנים אותם, אבל ההרגלים הם אלה שמאפשרים לנו לחיות את החיים בלי לשקול כל החלטה פעם אחר פעם. אני חושבת שבכל שלב בחיים אנחנו דואגים למסגרת והרגלים חדשים כפי שמתאים לתקופה, לתפקידים ולערכים שלנו.
את כרגע רווקה – הלימודים וההשקעה בתואר מהווים את המסגרת שלך. כאישה נשואה וכאמא – הגבולות והמסגרת משתנים. ואז אנחנו מסדרים את הרגלי החיים שלנו כפי שנכון ומתאים עבורינו. גם כאישה, גם כזוג וגם כהורים.
אני חושבת שבכל תקופה יש התפתחות אישית שמתאימה לצורכי התקופה והחיים. כאילו עוד משהו שנפתח בלב – ונעשה מעין “עדכון גירסה” מחדש שדרכו אנחנו מסדרים לעצמנו את הגבולות והמסגרות כך שיתאימו לערכים ולצרכים שלנו. כך לדוגמא – תורנות בין בני הזוג על שמירה על הילדים, או אולי עבודה קרוב לבית או רחוק, מעון בעבודה ועוד ועוד.
לסיכום – תמיד בחיים יש לנו ערכים שיתחרו עם ערכים אחרים על המקום הראשון בסולם. בכל תקופה ישנם ערכים אחרים שיטלו את הכתר לעצמם ויהיו בראש הסולם. את דואגת מה יהיה כשתנהלי חיי משפחה והורות – ואני רוצה להגיד לך שבכל עת תצטרכי לשמור על ערכיך, לחזק את הערכים האמיתיים שלך, לקבוע לעצמך הרגלים ומסגרות שיתמכו בכך, וכך, ביד אמן עדינה תוכלי לטוות את המרקם העדין הקיים בין הרצון להיות בבית ואמא נוכחת לבין להיות אשת קרירה מפותחת. השילוב – אפשרי, והעבודה – עבודת חיים היא.
ואולי עוד משהו קטן בשולי הדברים: מאד הגיוני שיהיו תקופות שתרגישי שערך אחד בא על חשבון ערך אחר. זה הגיוני, ולא אומר שהערכים שלך כבר לא חשובים. אלא אומר שאת מנהלת את האיזונים לאורך תקופה – או מעדכנת את לוח הערכים שלך. ולכן עוד יותר חשוב להיות קשובה פנימה להתפתחות האישית הפנימית שלך בכל תקופה מחדש.
בהצלחה!!
אודליה