שלום לך יקרה!

לאחרונה את מרגישה שאת אוכלת בלי שליטה… זו תחושה לא נעימה וכמו שכתבת מתסכלת מאד. את מבקשת עזרה, את כנראה רוצה לצאת מהמעגל הזה.

ראשית, חשוב ל לומר לך כי אני מעריכה מאד את עצם הפניה. בקשת עזרה היא צעד משמעותי וראוי להערכה בדרך ליציאה מהמעגל הזה. היכולת לפנות מעידה על מודעות עצמית, גישה בריאה ורצון לעזור לעצמך כשמשהו מ”רגיש” לך לא בסדר, יכולת שתעזור לך לזהות אלו צעדים את צריכה לעשות כדי להגיע לשינוי ותתן לך כוחות להגיע באופן מעשי לשינוי בעז”ה!

אכילת יתר היא תופעה כלל עולמית. (עוד סיבה להעריך את זה שאת פונה לשאול בנושא הזה, וכ”כ הרבה מאיתנו פשוט ממשיכים לאכול ומשתיקים את הקולות הפנימיים שמאותתים לנו שזו לא הדרך..) רובנו ממשיכים לאכול למרות שאנו חשים תחושת שובע, ולפעמים קשה לנו לעצור. אני מאמינה שהסיבה הבסיסית היא הרגל כזה שהורגלנו אליו עוד מהילדות שכשלא נח לנו- משעמם, לא רגוע, מחפשים משמעות או סיפוק אנחנו פותחים את המקרר או המזווה מדי כמה דקות, ממלאים את הפה והלוע באוכל- זה מעסיק, מעניין וטעים.

תחשבי על תינוקות קטנים- שכשהם בוכים יש נטייה בסיסית של הרבה הורים (וגם אני בכלל בעוונותי..) “לדחוף” להם בקבוק, או אוכל. ברוב הפעמים זה עובד גם אם התינוק בכה כי כאבה לו הבטן או סתם רצה את אמא שלו- האוכל מילא אותו בעניין והנאה. הבעיה היא שאולי אנחנו משמרים את הדפוס הזה, מי יותר ומי פחות וממשיכים להרגיע צרכים ואיתותי מצוקה אחרים של הנפש שלנו באוכל מנחם, מעסיק וממלא..

קשה לדעת מה פתאום קרה- לא בטוח שאת עצמך תדעי לומר מה עוד קרה לאחרונה שגרם לך לפנות ככה לאוכל אבל אני משערת שיכול להיות שהפניה הזו לאוכל היא חיפוש אחרי משמעות/ סיפוק/ נחמה/ מילוי ובעצם עניין קצת יותר מהותי שמתלבש אצל חלק גדול מאתנו בבריחה לחוויה הזו של האכילה. אני מציעה לך דבר ראשון לתת את הדעת על החלק הזה, מה גורם לך לברוח לאוכל. לא בטוח שזו שאלה שתדעי להשיב עליה לבד, אולי זו התבוננות שהיה כדאי לעשות עם דמות או איש מקצוע שיוכל לעזור לך להבין קצת יותר מה קורה שם.. אם את מתחברת לרעיון הזה- שמדובר כאן באיזשהו פעמון אזהרה שמגיע מבפנים, אני מציעה לך לחשוב איך ומי יוכל לעזור לך להגיע להבנה איך לזהות מה בתוכך הפעיל את הפעמון הזה ואלו תחליפים מוצלחים יותר את יכולה להציע לעצמך.

לא ציינת את הקף חוסר השליטה- כמה את אוכלת מעבר לכמות הסבירה או הממוצעת- האם הכמויות אמנם בלתי נשלטות או יחסית לעצמך גדולות אך בסה”כ סבירות או שמדובר בכמויות לא סבירות לחלוטין ביחס לממוצע. ההבחנה הזו משמעותית כדי לדעת האם אכילת היתר שלך מחייבת פניה לעזרה כי נכנסת למעגל שיהיה לך קשה להיחלץ ממנו לבד ואז תצטרכי לפנות לאיש מקצוע כדי לעזור לעצמך לצאת מהמעגל, או שע”י גבולות שתעמידי לעצמך, הרשמה לאיזו קבוצת תמיכה לירידה במשקל וכדו’, תצליחי לשלוט באכילת היתר בצורה עצמאית.

אחת ההמלצות המקובלות היום לנושא של אכילת יתר מכונה “אכילה קשובה”- קבלת החלטה שלא משנה מה אוכלים וכמה אוכלים האכילה צריכה להיות על צלחת עם סכו”ם, חייבים לשבת על כסא, לאכול בנחת ללעוס היטב ולא להיות עסוקים בכלום מלבד האכילה עצמה. לא לקרוא (גם לא את הערכים התזונתיים של הקורנפלקס), לא להתעסק בטלפון ולא לשוחח שיחות משמעותיות תוך כדי. אכילה קשובה גורמת לכך ש”טקס” האכילה יהיה משמעותי, כל מנה או מאכל שאוכלים יקבל מקום וקשה מאד להיכנס לבולמוס אכילה ולהצליח לאכול כמות גדולה מדי באופן הזה. אם את מרגישה שמדובר באכילה ברמה כזו שאת יכולה לשלוט בה, אני ממליצה לך לנסות את האכילה באופן הזה. אני מכירה באופן אישי לא מעט אנשים שהצליחו להיגמל כך די מהר מאכילת יתר.

לגבי הקשר להפסקת נטילת הקונצרטה- הפסקה של נטילה של תרופה מהסוג של קונצרטה עלולה לגרום לתופעות לוואי קלות אולי גם תיאבון מוגבר, אך אם ההפסקה היא בליווי רפואי ככל שידוע לי, לא אמורות להיות תופעות כאלה. ולכן אם את בליווי רפואי אחראי, סביר להניח כי אין קשר בין הדברים ואולי כדאי לך לספר על התופעה לרופא ולשאול אותו כדי להיות בטוחה. אם הפסקת הקונצרטה היא עצמאית, או שמאיזושהי סיבה אין רופא בתמונה, כדאי מאד להיוועץ ברופא ולבדוק את העניין.

אם אינך מרגישה שאת מסוגלת בכוחות עצמך או ע”י היעזרות בסביבה המוכרת להצליח לעזור לעצמך ואת זקוקה לאיזושהי הכוונה ספציפית למי לפנות לגבי החלק הרגשי שהזכרתי, או למי לפנות אם האכילה היא בסדר גודל גדול מאד ויוצא דופן- את מוזמנת לפנות אלי באופן אישי למייל ואשמח לכוון אותך.

מאחלת לך הצלחה רבה והרבה טוב!!

בהערכה-

חנה