מאת:

התפרסם בתאריך:

02/02/2017

התמודדות מול אינטרנט

שאלה מקטגוריה:

רציתי לשאול על נושא שאני חושב עליו כבר זמן רב.אני בן תורה בוגר ישיבות וכוללים נשוי ואב לכמה ילדים ב"ה.יש לנו בבית אינטרנט לצורך עבודתה של אשתי ויש לנו סינון של אתרוג מבית רימון שזה יחסית סינון ברמה גבוהה,אין אפשרות כמעט למכשולים ואפילו האתר שלכם שבעבר נהניתי לקרוא בו נחסם לאחרונה ללקוחות אתרוג (מדוע??? לא ברור לי..),ברשותכם אני רוצה לפתוח את ליבי עם לא מעט כאב,אני פשוט מבולבל מעצמי,מצד אחד אני מרגיש הרבה פעמים סוג של פיספוס כביכול ח"ו אנחנו מפסידים שאיננו יכולים לגלוש בחופשיות,אין ספק התורה אוסרת מראות אסורים ולא תתורו וכו' והרהור אסור,ואני לא בא חלילה להכחיש או לפרוק עול,אבל אני רוצה לחבר את הלב שלי לקב"ה ולקבל באהבה את הנושא של שמירת העין והלב ולא באילוץ כגזירה שצריך לסבול למרות שברור שהמציאות היא שאין ברירה וכך קבע הבורא.אז איך עושים את זה?אני רוצה ברשותכם להשמיע מעט מטענות שהיצר הרשע טוען לי בכדי שאדע מה לענות לו כי הוא לא מרפה ממני,הוא טוען שיש כאלו חויות בצפיה בסרטים ובפריצות ובזימה ואנחנו מפסידים כי אסור לנו..הוא טוען לי שיש פה הקרבה גדולה ולפעמים גדולה מדי…הוא טוען שאולי לפעמים כשקשה בחיים אפשר להשתחרר ולשכוח קצת ע"י גלישה חופשית…אני כותב בכאב גדול כי הנסיון הזה פשוט מבלבל אותי ומכאיב לי נורא,אתה מרגיש ברמה רוחנית של בן תורה ופתאום צריך להתמודד מול פיתוי עוצמתי שכזה, ושוב-האינטרנט שלי חסום ואני מוצא את עצמי לא פעם אומר לקב"ה תודה שזה חסום תודה ששמרת עלי שלא אפול שלא אמעד,אבל אני מרגיש אוי לי מיצרי ואוי לי מיוצרי מה אני עונה לו?אם אין לי תשובת מחץ נגד אני מפחד שפשוט אפול גם אני, מצד אחד יש לי אהבה לאבאלה בשמים שנותן לי את הכל ואני ממש לא מעוניין להכאיב לו ומצד שני הפיתוי של היצר משגע אותי, אוסיף עוד משהוא ואני מבקש להקדים שאני לא בא ח"ו לקנטר אלא לחשוב איתכם ביחד,לכן נא לקרוא עד הסוף לפני שמרימים גבה: העיתונות החרדית צועקת וצווחת במלוא גרונה הניחר נגד הפירצות שקיימות באינטרנט כולם זועקים תהום!!!זהירות!!! וכל הגדול מחבירו נעשה צעקן יותר מחבירו,ואני תוהה וכי אנשים לא יודעים?וכי הציבור תמים עד כדי כך?אני בטוח שלא,להיפך אנשים רבים מודעים לסכנה ונכנסים במודע ויורדים במדרון במודעות למה שהם נחשפים-אם כך מדוע הם עושים זאת?הרי זה כלכך גרוע?! אלא מה, יש לאדם סיבה שהוא מחפש באינטרנט,אמנם גזל ועריות נפשו של אדם מתאווה להם ומחמדתן כלשון הגמ' אבל פה יש משהוא הרבה מעבר לזה-ואני שואל מה חסר לאדם בבית או בחיים שהוא הולך ושוקע באינטרנט?מה חסר?כנראה שאנשים רבים מרגישים חסר מסויים שאותו הם מבקשים למלא ע"י המדיה-נכון או לא?אם כך זה לא מספיק לצעוק נגד ונגד אלא צריכים ללמוד איך אני יוצר חוויות מוחשיות ומרגשות בתוך חיי הרוחניות שלנו בתוך הלימוד בתוך הנישואין ובתוך עבודת ה' שלנו וכך אני נילחם בכלי יעיל כי אני נותן לעצמי סיפוק עוצמתי ברמה שכבר לא ארגיש דחף לברוח לעולם המדיה בכדי ליהנות משם-הלא כן?אולי אני טועה אבל כך נראה לי הגיוני ,ועכשיו בחזרה לשאלה שלי,אז איך עושים את זה?מצד אחד זה המקום הגרוע ביותר כידוע ואני לא רוצה ליפול שם ומצד שני יש תחושה של החמצה גדולה,אז איך מחברים את הלב לרצון ה' ?אני מבין דברים בשכל אבל לא מצליח לפייס את הרגש,
אני אוסיף עוד עומק לשאלתי,אמרתי שיש תחושת חסר שאדם מנסה למלאות,אבל במחשבה נוספת אני חושב שגם אם אדם לא מרגיש חסר עדיין הוא יכול עמוק עמוק בפנים להרגיש שבעצם יש לו פיספוס שהוא לא יכול למלאות את רצונו,ואם תאמרו שנכון כך זה ביהדות וצריך להגביר תמיד את הטוב על הרע,על זה אני שואל הרי פה יש נסיון ברמה מטריפה ביותר! והיצר מחכה ומחכה להיזדמנות להפיל ,אז צריך להכין מראש מקום בלב שבו אני חווה במוחש ובעוצמה ש"אני בעצמי" פשוט לא מעוניין בחטאים האלו! ואם זה יש תיקווה שהמלחמה תהיה יעילה ,אבל איך?
חשבתי על כמה כיוונים ואני לא בטוח במה לבחור ואיך לפתח את זה למעשה,ואני פתוח לשמוע עוד כיוונים,
1)צריך שיהיו לנו חוויות רוחניות עוצמתיות אם זה בלימוד או ברוחניות או בזוגיות וכו'או בהכל יחד
2)אדם צריך להיות מודע עד כמה שהוא יכול לחסר שלו (במידה והוא מרגיש תחושת חסר) כלומר מה חסר לי?ואיך אני ממלא את זה בצורה חיובית ולא בפאסיביות מול המסך…
3)אולי יעזור לי לשמוע על הדרדור האישי של אנשים שהתמכרו לתכנים קשים באינטרנט מה קרה לאישיות שלהם מבחינה אישית ונפשית ומוסרית וזוגית,אולי זה יתן לי עוד מבט שיחזק לי את הזהירות ושמירת המרחק משם פשוט בכדי שלא אשתגע..כמו אלה שכן השתגעו..
4)למצוא מקום בלב שבו אני מצליח למצוא הזדהות עם רצון התורה כלומר שהלב שלי מזדהה עם רצון ה.
אשמח לקבל הכוונה מעשית ותשובה לשאלה,אני רק אדגיש שיש לי צורך לא רק בתשובה שכלית אינטלקטואלית אלא גם תשובה שמדברת אל הלב ואל הרגש,
תודה רבה מראש,השאלה שלי מורכבת ואני מתנצל מראש על המאמץ שיקח להשיב על זה,אבל במצבי הנוכחי בחיים,אתם כרגע הכתובת היחידה שנוח לי להיישיר מבט לעצמי ולפתוח את הנושא ולשים אותו
על השולחן ,

תשובה:

שלום לך ידידי,

 

שאלה גדולה שאלת. אינני מתכוון לאורך של השאלה או ליריעת ההתלבטויות שפרסת בה, אלא לעצם השאלה – שאלת ההתייחסות אל האינטרנט. אתה מבין שמדובר בתופעה עוצמתית שסובבת אותנו מכל כיוון, מצד אחד אתה חש בליבך את הסכנות שבאינטרנט, אך מאידך חווה גם משיכה וחשש מנקר שמא אתה מחמיץ משהו בעל ערך.

 

תרשה לי ראשית להעיר על נקודה אחת בדבריך. אתה חוזר שוב ושוב על התיאור של היצר הרע המפתה, האורב לפתחך ומנסה להדיחך מהדרך הישרה. התיאור הזה מציב אותך במצב מלחמה עם מעין ישות חיצונית, מצב בו יהיה בסופו של דבר צד מנצח וצד מפסיד. האמת היא שהקולות שאתה שומע אינם של איזו ישות חיצונית שעליך להיאבק בה ולהכניע אותה. אלו קולות אותנטיים של לא אחר מאשר אתה עצמך. אלה קולות בריאים שנובעים מנפש בריאה, מעין רואה ומאוזן שומעת, קולות שמהדהדים בקרבך, תובעים מענה ואשר לא ישקטו עד שימצאו תשובה. התוצאה גם איננה חייבת להיות הכרעה סופית ומוחלטת, אלא יכולה גם להיות מגוונת ובעלת אופי מידתי של החלטה מושכלת.

 

 

רשת האינטרנט לא חידשה דבר בעולמנו ואין בה דבר שלא היה לפני כן. מה שעשתה רשת האינטרנט הוא להנגיש את כל מה שהיה קיים לפני כן. מאגרי ענק של ידע היו בנמצא גם לפני האינטרנט, אך היום הם נגישים לכל אדם בלחיצת כפתור. קבלת תוצאות בדיקת דם דרך האינטרנט היא מהירה ויעילה, אך גם קודם לכן היו התוצאות מתקבלות לאחר עמידה מייגעת בתור בקופת חולים. לצד המרכיבים החיוביים שהאינטרנט מנגיש לנו נמצאים גם מרכיבים פחות יפים. השחתת זמן, פורנוגרפיה והימורים קיימים כבר אלפי שנה, אך היום הם נגישים לכל אדם בקלות בלתי נתפסת.

למעשה, כתוצאה מהנגישות הגבוהה והאפשרות לצרוך אותם בצורה אנונימית, התכנים השליליים הפכו למצרך מבוקש, וכאשר צורך גדל הרי שיימצאו האנשים שידעו כיצד להפיק מכך רווחים. תעשיית האינטרנט מגלגלת סכומי עתק, כאשר מאחוריה עומדים מומחים בהנדסת אנוש היודעים כיצד לגרום לאנשים להשתוקק לשהות ברשת כמה שיותר. הדרך לרווחים מקסימליים עוברת במסלול הפנייה למכנה המשותף המינימלי בין בני אדם, וכך הפכה למשל תעשיית המין למנוע כלכלי אדיר מימדים. בעייה מובנית במודל העסקי הזה היא שעם הזמן סף הגירוי של אנשים עולה, ומה שפיתה אותם אתמול כבר לא מפתה אותם היום, ואין למנהל התוכן של האתרים הללו אלא להעלות את רמת הגירוי על מנת לגרום לאנשים לצרוך את התכנים שלו וחוזר חלילה. כך ניתן לראות עם השנים עלייה רציפה במינון הפורנוגרפי בסרטי קולנוע, בפרסומות ובתכנים אחרים שזמינים היום ברשת האינטרנט ובעצם בכל מקום.

 

למה אני מספר את כל זה? כי חשוב שתדע שהתחושה שלך שבאינטרנט מסתתר איזה טוב מופלא איננה מפתיעה. היא נובעת מאנשים שמשקיעים תקציבי עתק על מנת שתחשוב כך. אף אחד לא מייצר את התכנים הללו לטובתך ולהנאתך. המודל הפיננסי של רשת האינטרנט הופך את ההתמכרות של הגולשים למכרה זהב עבור בעלי האתרים השונים. הם מכירים אותך (לא אישית, אבל את הפרופיל שלך) ויושבים וחושבים איך למשוך אותך. כאשר אתה נכנס לאתרי אינטרנט כאלה, נדמה לך שאתה הצרכן כאשר למען האמת אתה לא יותר מאשר המוצר שהם מוכרים למפרסמים שונים ולמאגרי מידע שיכולים לעשות שימוש במידע עליך.

 

אגב, הבעיתיות בשימוש בטכנולוגיה איננה מסתכמת רק בחשיפה לתכנים לא ראויים. כל מי שמסתובב במקומות לא חרדיים רואה את ההתמכרות של אנשים ובני נוער למכשירים הסלולריים שלהם. בדרך כלל מדובר בבזבוז זמן משווע, אך בעיות נוספות שהיום מתחילים יותר לתת עליהן את הדעת הן הפגיעה באינטראקציה החברתית ואימוץ חשיבה קופצנית המקשה על חשיבה לוגית ורציפה. אינני סבור שמי שאיננו נוכח ברשת האינטרנט מפסיד הרבה. יש זמנים בהם אני מצטער על כך שאני כן נמצא שם…

 

לצד החסרונות והסיכונים שבה, לא צריך להוציא דברים מפרופורציה. אנו חשופים בתקופה האחרונה למתקפה כנגד האינטרנט והטכנולוגיה המציגה את רשת האינטרנט כשטן בכבודו ובעצמו, וכאש בוערת אשר כל באיה לא ישובון. על פי התיאורים הללו די בהצצה קלה על מנת להבטיח גלישה מהירה במדרון עד לשאול תחתיה. יתכן שיש מקום להציג כך את הדברים על מנת למנוע מאנשים את הניסיון, אבל זו איננה האמת. יש ברשת את כל מנעד התכנים, החל מתכנים מעולים שיכולים באמת לסייע לאדם, דרך תכנים של בידור קל ונקי, ועד לתכנים קשים ומקולקילם שאין כדוגמתם. הכל יש שם. יש אנשים שמטבעם הם חזקים, בעלי דעה ברורה, ערכים מוצקים ושליטה עצמית מרשימה. אדם כזה יכול להכנס למרחבי הרשת, לאכול את התוך ולזרוק את הקליפה בלא לחשוש שמא ילכד ברשת. רוב האנשים אינם כאלה. גם התורה מכירה בחולשות אנוש ומדריכה אותנו להתרחק מנסיונות "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם". לא ראוי לאדם להכנס למקום שבו הוא עלול להימשך אחרי דברים שליליים.

 

האפשרות לסנן את האינטרנט נראית כפיתרון אופטימלי. כמעט כל התכנים החיוביים פתוחים ונגישים ואילו התכנים השליליים סגורים. הסינון איננו מושלם. לעיתים תכנים ראויים נמצאים חסומים ואילו תכנים לא ראויים מוצאים את דרכם דרך המסננים ואנו נתקלים בהם. אני יכול לגמרי להבין את הפיתוי לראות מה נמצא מעברו השני של הסינון, אבל אני יכול להבטיח לך שלא מחכה לך שם איזה מכרה זהב… מדובר בתכנים שמושכים את האדם תוך שימוש מתוחכם בחולשות אנוש. אפשר לנסות אולי לעבור לסינון מחמיר פחות, אבל אני מסופק אם זה מה שיעשה את ההבדל.

 

ניסיתי להציג בפניך את התמונה של רשת האינטרנט, אבל בסופו של יום מדובר בבחירה שלך. אתה יודע מהם הסיכונים, אתה מכיר את עצמך, אתה חווה את התסכול שלך ואתה מבין את ההשלכות האפשריות. הבחירה היא שלך. החיים שלנו מלאים בבחירות ופעמים רבות אנו מוותרים על משהו לטובת דבר חשוב יותר. זה לא אומר שאנחנו מפסיקים לרצות את הדבר הפחות חשוב, אבל אנו מקבלים ומוכנים לחיות בלעדיו. כאשר אני ממהר לפגישה ונתקע מאחורי קשיש שנוסע במהירות של 30 קמ"ש אני עשוי לקחת סיכון בעקיפה. אנשים שונים יהיו מוכנים לקחת סיכונים שונים בהתאם למידת החשיבות של הפגישה, בהתאם למצב הכביש ולנסיון שלהם בנהיגה. אין פה תשובה של שחור לבן. אתה יכול להחליט שאתה רוצה בכל זאת לנסות לגלוש ללא סינון ולסמוך על המעצורים הפנימיים שלך. אתה יכול להחליט לפתוח מעט את הסינון. אתה יכול להחליט שאתה מוותר על החשיפה על מנת לא לעמוד בניסיון ולא לסכן דברים שחשובים לך. אינני יכול לומר על אף אחת מהאפשרויות הללו שהיא פסולה מיסודה. זה עניין של החלטה שרק אתה יכול לקבל. מילות המפתח הן "אתה" ו"בחירה".

 

אני מזדהה מאד מאד עם מה שכתבת לגבי החלל שגורם לאנשים לחפש היכן למלא אותו. אדם שחי חיים מלאים ומספקים לא מחפש בדרך כלל מקורות סיפוק אחרים. אינני מכיר אותך, אבל ראיתי אנשים שחיים על פי תסריט שכתבו אחרים עבורם, תסריט שלא מתאים להם ושמותיר אותם בלתי מרוצים ומבובלים. אני יכול לראות כיצד מי שנמצא במקום הזה מחפש סיפוקים במקומות אחרים, אבל זו עלולה להתגלות כבעייה הקטנה יותר שלו… זהו רק סימפטום שמעיד על בעייה עמוקה שעלולה להביא לקשיים גדולים בהרבה בעתיד. אם אכן אתה נמצא במקום כזה הרי שהייתי מציע לך להתמקד בשורש הדברים. המקלדת מרפרפת מעל המילים הללו בקלות, אך ברור לי שמדובר בתהליך קשה כקריעת ים סוף. אנו קשורים לאנשים, למנהגים, למחוייבויות, לקהילה, וקשה, קשה מאד למצוא את הדרך האישית המתאימה. עם זאת, כאשר מחפשים, מבקשים ומתייעצים, מתגלות עם הזמן דרכים אפשריות שלא חשבו עליהם לפני כן. לפעמים זה לוקח זמן של התבשלות אבל אסור להניח את הכיוון הזה. שוב, אינני יודע אם הדברים הללו נוגעים אליך, אך לא נמנעתי מלכתוב אותם. הצעת שאולי שמיעה על הדרדרות של אחרים תעזור לך להתרחק מהרע, אבל אני לא מאמין בדרך הזו. הדרך להתרחק מהרע איננה התבוססות בו אלא הפניית האנרגיות לכיוונים חיוביים ואז ממילא הרע לא ימצא מקום בתוכך.

 

אולי ינחם אותך שההתחבטויות שאתה מתאר אינן ייחודיות לך, אך מסתבר שזו תהיה נחמת שוטים. כל אדם חווה את הדברים אחרת וכל אדם נמצא במערך נפשי וחברתי ייחודי. אני מאחל לך שתמצא את דרכך, שתעשה את הבחירות הנכונות עבורך ועבור משפחתך ושפרק זה בחייך יהפוך לאבן פינה שבעוד כמה שנים תוכל להסתכל אחורה ולראות אותו כפרק מכונן בבניין האישי שלך.

 

בברכה,

גרשון

 

[email protected]

 

 

שתפו בפייסבוק, באימייל או הדפיסו

גם לך יש שאלה מציקה?

הגיע הזמן שיקשיבו לך!

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. אח שלי היקר. את כל הרווחים הגשמיים שהרווחתי מהאינטרנט. הייתי מוותר עליהם לעומת הנזק שנגרם לי באמונה ואני כבר לא מדבר על צניעות בכלל. אני חשבתי הרבה עם עצמי מה הרווחתי מזה שיש לי אינטרנט. לדוגמא תקשורת יותר משובחת או הזמנות דרך האינטרנט לחסוך זמן וכסף. אבל אם אקח את כל הרווח הוא אפסי מול הנזק שהוא גרם לי. אני מצטער על היום שהכנסתי את זה לבית. רק לך תצא מזה עכשיו. אתה לא מפסיד כלום בחיי. אתה השפוי ואני המשוגע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

דילוג לתוכן