The Butterfly Button
אין לי כוח לישיבה

אין לי כוח ועניין להיות בישיבה ואין לי חשק ללמוד ולהתפלל

זה לא מענין אותי ממטר

לגמרי לא

גם אני חדש בישיבה ולכן החברה מאוד קשה ועוד זה לא ישיבה רגילה אלא יותר שמאפשרים

מותר רישיון וזה ולא מעירים על לבוש וכדו'

אבל לא מעניין אותי שם כלום ובא לי לעזוב. 

קשה לי מאוד להעביר תזמן שם סתם ללא חברים ומוטיבציה ויש לי עבודה טובה בחוץ וקצת חושש לעשות צעד ולחתוך כי אני לא יישאר איך שאני.

תשובה:

שלום לך, בחור יקר!

שאלתך הקצרה, טומנת בחובה כאב רב, של אדם שאכפת לו מחייו. שאכפת לו שלא יישאר איך שהוא. לא יודע אם שמת לב, אבל בדור של היום אין הרבה אנשים שאכפת להם מכך שהם 'לא יישארו איך שהם'. ולך – אכפת! ואתה שואל על כך! לפני הכל, זוהי נקודה שראויה להערכה באופן מיוחד!

כשאדם נמצא במצב קשה, בין אם זה מצב גופני או נפשי, הוא נכנס למעין 'מצב הישרדות'. במצב זה הוא מוותר על רבים מערכיו, רבים מצרכיו, ומתמקד בהשגת הצרכים הבסיסיים יותר לגופו.

למשל, סביר להניח שאדם שחייב סכומי כסף גבוהים שאם לא ישיג אותם ייכנס למעצר, לא יהיה מוכן להתנדב היכן שהוא, וכשאדם עומד לאחר לפגישה חשובה מאוד – הוא לא יעצור כדי להעביר ילד את הכביש. במצב של 'הישרדות' (ויש בכך הרבה רמות) אדם מוותר על ערכים מסוימים, כדי להשיג את מה החשובים לו כעת.

מצד שני, כשאדם נמצא במצב כזה, הוא עשוי לוותר על דברים שלאחר מכן יתחרט עליהם. אצטט משל יפהפה שנאמר פעם בהקשר זה; מעשה ברב חובל שמצא עת צמו בסערה רבתי, והחליט להשליך את כל הסחורות מהספינה בכדי להקל עליה. ניתנה הפקודה והכל הושלך למים, ואכן הספינה צלחה את המשבר והסערה נרגעה. כשוך הסערה – עמד רב החובל, נזכר בסחורה היקרה שעמל עליה, והחל מחכך בדעתו בצער; האם הייתי חייב לזרוק גם את המזוודה ההיא? אולי רק אותה הייתי משאיר… ואולי גם את התיק ההוא… עכשיו אני חושב שהייתי מצליח לעבור את הסערה גם בלי להשליך אותם…

ידידי היקר, אתה נמצא כעת במרכז הסערה. שים לב כמה קשיים הצלחת להכניס, בשאלה אחת קצרה! אתה מספר על ניתוק רגשי מהסביבה, ניתוק מהמעש שסביבך, רפיון רוחני, בדידות, העדר חברה, חוסר תשומת לב, העדר כבוד, העדר סיפוק, שיעמום, ריקנות ועוד. הרי כל אחד מהקשיים הללו יכול להפיל אדם למשבר!!

ואתה – מול כל אלו מתמודד בגבורה. אמנם מנסה לשרוד, אך רגע לפני שאתה משליך עוד מזוודה החוצה – אתה שואל: "אולי אני לא אשאר איך שאני…"

זוהי שאלה כבירה, עוצמתית, כואבת ונוקבת. שמצריכה התייחסות נרחבת ומקיפה, כי התשובה לשאלה הזו עלולה להשליך על כל מהלך חייך!

לכן לפני הכל מגיע לך פרגון ענק על עצם זה שבמצב בו אתה נמצא – עדיין אכפת לך מעצמך, מרוחניותך, מחייך.

ולעצם שאלתך – משאלתך הקצרה והכואבת קשה ללמוד עליך מספיק ולהבין מי אתה, מה שאיפותיך, מה מעמדך ומה יכולותיך, אך ברור שאוסף הקשיים הללו עלול לגרום לך לבצע צעדים, שגם אתה מבין שאולי הם לא טובים עבורך, אך במסגרת ההישרדות שלך הם האלטרנטיבה הטובה ביותר.

אי אפשר להורות ולסייע לך באופן פרטני על שאלתך זו, מבלי להכיר אותך ואת סביבתך. יש יותר מדי אופציות שעשויות לשנות את התמונה, ויותר מדי שאלות שיש לשאול כדי להבין מה יוכל לסייע לך.

לכן במסגרת זו, אבקש את סליחתך שאני אישית לא אוכל לסייע לך רבות במתן עצה אמתית וטובה עבורך, אך אוכל בהחלט:

א. לפרגן לך מכל לבי על מה שאתה!

ב. להמליץ לך בחום: עשה לך רב. אתה חייב מישהו שיכיר אותך וידריך אותך מקרוב! אתה נמצא כעת בים רגשי סוער עם גלים גבוהים, ולכל אדם קשה מאוד לנווט לבדו במצב כזה, כל שכן לבחור צעיר במסגרת חדשה.

אולי אני טועה, אך לדעתי – זה לא צריך להיות ממש 'רב' חשוב ומפורסם עם זקן לבן וארוך, וגם לא ר"מ או משיב מצוות הישיבה ש"יחזק ויעודד אותך". אתה לא באמת צריך את זה על הראש כרגע.

אתה זקוק למישהו מבין, מישהו 'בעניין' שעומד בקצב, ויבין אותך ואת נפשך. אולי אברך או בחור מבוגר, דוד, גיס, שכן קרוב (- או אולי מישהו מצוות אקשיבה, תוכל גם להישאר אנונימי…) שאיתו תוכל לדבר בשיחה ארוכה ומעמיקה יותר, לפרוס בפניו את תמונת חייך על כל הקשיים והלבטים שבה.

חשוב שתבין כי במצב הנוכחי ההחלטות שלך עצמך – לא בהכרח נכונות עבורך (למעשה, סביר להניח שאתה מבין זאת ולכן פנית לאקשיבה..). אתה יכול להחליט להישאר בישיבה וזו תהיה טעות, ואתה יכול להחליט לצאת ממנה וגם זו תהיה טעות. אין לך מספיק כלים ואפשרויות לנתח את התמונה במבט אובייקטיבי, ולראות מה באמת טוב בשבילך כעת.

לעומת זאת, אדם כזה שיכיר אותך, שיאהב אותך וידאג לעתידך באמת, יוכל לחשוב יחד איתך על חייך, על צעדיך הבאים ועל ההשלכות שלהם, וכך תוכלו לגבש יחד מסקנות נכונות ובריאות יותר, שיהיה לך כיף איתן, שתהיה שלם איתן והן יסייעו לך לבנות את עצמך ואת חייך – כפי שאתה רוצה לחיות אותם.

במידה ולא תמצא מישהו כזה בסביבתך – אנחנו כאן בשבילך!

הרבה הצלחה.

ישראל

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

משבר האמון שלי מצדיק שינוי מגזר?
בבית חרדי קלאסי גדלתי, חונכתי לריחוק שלא לומר שנאה מה"מזרוחניקים", למדתי כמה הם מזלזלים ביהדות, כמה לא מעניין אותם הקב"ה, כמה הם מוכנים למכור את כל התורה בשביל קצת רווח, ובעיקר כמה הם רוצים לראות חרדי סובל… בחינת מי יתן לי ת"ח ואנשכנו כחמור גדלתי, נישאתי, ולאט לאט התחלתי להכיר...
את מי אני אמורה לרצות?
מה העניינים לעשות מה שמקובל? בתורה יש הרבה ציטוטים שלא לפרוש מהציבור וזה, וזה ממש מתסכל אותי, אני בטבעי בנ”א עצמאי, אוהבת בידול ויחודיות, ולחשוב לפני קנית בגד/ מציאת מקום עבודה ממש מגרד לי לחשוב מה יאמרו עלי, אני יכולה לקחת פריט, לחשוב מה יגידו, ולהחליט שאמנם זה קצת משונה,...
לפחד ולרעוד מהשם ומראש השנה זו הדרך הרצויה?
אני שומע רבנים כאלה ואחרים, וחלקם מפחידים והולכים בשיטת ההפחדות, אומרים להסתכל על אלה שהיו איתנו בתחילת תשפ"ו ועכשיו כבר לצערנו לא איתנו, ומהנקודה הזאת, של הפחד, משם להתכונן לראש השנה. ואני שואל את עצמי, האם אכן זו הדרך? האם אכן לפחד ולרעוד מהשם ומיום ראש השנה זו הדרך הרצויה?...
יש לי המון שאלות על הדרך של היהדות
לא יודעת איך להתחיל לכתוב את כל מה שיש לי להגיד מאוד קשה לי לפתוח דברים אני אנסה בכל זאת פשוט כל הנושא עם הדת מבולבל לי ולא ברור לי וכזה יש לי המון שאלות ואני לא יודעת איך לשאול או איך להסביר את עצמי מקווה שזה יהיה מובן קודם...
השם יתברך תמיד אוהב אותי? ותמיד יהיה לי רק טוב?
האמונה שלי בבורא עולם חזקה מאוד ואני מאמינה שהוא כל יכול ובדיוק בגלל שאני מאמינה שהוא כל יכול אז אני גם מתפללת על כמה שאני רוצה ומאמינה שכל תפילה ודמעה פועלת ומתקבלת… וגם מצד שני מלווה אותי פחד ,כי לא עלינו יש אנשים שרע להם בחיים ,ולחשוב על זה שככה ד'...
איך אמליך את הקב"ה בראש השנה כשאני כועסת על מעשים שלו?
לאקשיבה שלום אני יודעת שקצת מאוחר לשאול את השאלה אבל גם אחרי ראש השנה זה עדיין רלוונטי. קשה לי לפרט בכתב מקווה שתבינו את השאלה המתומצתת ותרחיבו אותה(על רקע הבחירות שמתקרבות לעומת ראש השנה) בראש השנה אמורים להמליך את ה' מאד קשה לי עם זה מכמה בחינות 1. אין לי...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן