The Butterfly Button
אין לי כוח לישיבה

אין לי כוח ועניין להיות בישיבה ואין לי חשק ללמוד ולהתפלל

זה לא מענין אותי ממטר

לגמרי לא

גם אני חדש בישיבה ולכן החברה מאוד קשה ועוד זה לא ישיבה רגילה אלא יותר שמאפשרים

מותר רישיון וזה ולא מעירים על לבוש וכדו'

אבל לא מעניין אותי שם כלום ובא לי לעזוב. 

קשה לי מאוד להעביר תזמן שם סתם ללא חברים ומוטיבציה ויש לי עבודה טובה בחוץ וקצת חושש לעשות צעד ולחתוך כי אני לא יישאר איך שאני.

תשובה:

שלום לך, בחור יקר!

שאלתך הקצרה, טומנת בחובה כאב רב, של אדם שאכפת לו מחייו. שאכפת לו שלא יישאר איך שהוא. לא יודע אם שמת לב, אבל בדור של היום אין הרבה אנשים שאכפת להם מכך שהם 'לא יישארו איך שהם'. ולך – אכפת! ואתה שואל על כך! לפני הכל, זוהי נקודה שראויה להערכה באופן מיוחד!

כשאדם נמצא במצב קשה, בין אם זה מצב גופני או נפשי, הוא נכנס למעין 'מצב הישרדות'. במצב זה הוא מוותר על רבים מערכיו, רבים מצרכיו, ומתמקד בהשגת הצרכים הבסיסיים יותר לגופו.

למשל, סביר להניח שאדם שחייב סכומי כסף גבוהים שאם לא ישיג אותם ייכנס למעצר, לא יהיה מוכן להתנדב היכן שהוא, וכשאדם עומד לאחר לפגישה חשובה מאוד – הוא לא יעצור כדי להעביר ילד את הכביש. במצב של 'הישרדות' (ויש בכך הרבה רמות) אדם מוותר על ערכים מסוימים, כדי להשיג את מה החשובים לו כעת.

מצד שני, כשאדם נמצא במצב כזה, הוא עשוי לוותר על דברים שלאחר מכן יתחרט עליהם. אצטט משל יפהפה שנאמר פעם בהקשר זה; מעשה ברב חובל שמצא עת צמו בסערה רבתי, והחליט להשליך את כל הסחורות מהספינה בכדי להקל עליה. ניתנה הפקודה והכל הושלך למים, ואכן הספינה צלחה את המשבר והסערה נרגעה. כשוך הסערה – עמד רב החובל, נזכר בסחורה היקרה שעמל עליה, והחל מחכך בדעתו בצער; האם הייתי חייב לזרוק גם את המזוודה ההיא? אולי רק אותה הייתי משאיר… ואולי גם את התיק ההוא… עכשיו אני חושב שהייתי מצליח לעבור את הסערה גם בלי להשליך אותם…

ידידי היקר, אתה נמצא כעת במרכז הסערה. שים לב כמה קשיים הצלחת להכניס, בשאלה אחת קצרה! אתה מספר על ניתוק רגשי מהסביבה, ניתוק מהמעש שסביבך, רפיון רוחני, בדידות, העדר חברה, חוסר תשומת לב, העדר כבוד, העדר סיפוק, שיעמום, ריקנות ועוד. הרי כל אחד מהקשיים הללו יכול להפיל אדם למשבר!!

ואתה – מול כל אלו מתמודד בגבורה. אמנם מנסה לשרוד, אך רגע לפני שאתה משליך עוד מזוודה החוצה – אתה שואל: "אולי אני לא אשאר איך שאני…"

זוהי שאלה כבירה, עוצמתית, כואבת ונוקבת. שמצריכה התייחסות נרחבת ומקיפה, כי התשובה לשאלה הזו עלולה להשליך על כל מהלך חייך!

לכן לפני הכל מגיע לך פרגון ענק על עצם זה שבמצב בו אתה נמצא – עדיין אכפת לך מעצמך, מרוחניותך, מחייך.

ולעצם שאלתך – משאלתך הקצרה והכואבת קשה ללמוד עליך מספיק ולהבין מי אתה, מה שאיפותיך, מה מעמדך ומה יכולותיך, אך ברור שאוסף הקשיים הללו עלול לגרום לך לבצע צעדים, שגם אתה מבין שאולי הם לא טובים עבורך, אך במסגרת ההישרדות שלך הם האלטרנטיבה הטובה ביותר.

אי אפשר להורות ולסייע לך באופן פרטני על שאלתך זו, מבלי להכיר אותך ואת סביבתך. יש יותר מדי אופציות שעשויות לשנות את התמונה, ויותר מדי שאלות שיש לשאול כדי להבין מה יוכל לסייע לך.

לכן במסגרת זו, אבקש את סליחתך שאני אישית לא אוכל לסייע לך רבות במתן עצה אמתית וטובה עבורך, אך אוכל בהחלט:

א. לפרגן לך מכל לבי על מה שאתה!

ב. להמליץ לך בחום: עשה לך רב. אתה חייב מישהו שיכיר אותך וידריך אותך מקרוב! אתה נמצא כעת בים רגשי סוער עם גלים גבוהים, ולכל אדם קשה מאוד לנווט לבדו במצב כזה, כל שכן לבחור צעיר במסגרת חדשה.

אולי אני טועה, אך לדעתי – זה לא צריך להיות ממש 'רב' חשוב ומפורסם עם זקן לבן וארוך, וגם לא ר"מ או משיב מצוות הישיבה ש"יחזק ויעודד אותך". אתה לא באמת צריך את זה על הראש כרגע.

אתה זקוק למישהו מבין, מישהו 'בעניין' שעומד בקצב, ויבין אותך ואת נפשך. אולי אברך או בחור מבוגר, דוד, גיס, שכן קרוב (- או אולי מישהו מצוות אקשיבה, תוכל גם להישאר אנונימי…) שאיתו תוכל לדבר בשיחה ארוכה ומעמיקה יותר, לפרוס בפניו את תמונת חייך על כל הקשיים והלבטים שבה.

חשוב שתבין כי במצב הנוכחי ההחלטות שלך עצמך – לא בהכרח נכונות עבורך (למעשה, סביר להניח שאתה מבין זאת ולכן פנית לאקשיבה..). אתה יכול להחליט להישאר בישיבה וזו תהיה טעות, ואתה יכול להחליט לצאת ממנה וגם זו תהיה טעות. אין לך מספיק כלים ואפשרויות לנתח את התמונה במבט אובייקטיבי, ולראות מה באמת טוב בשבילך כעת.

לעומת זאת, אדם כזה שיכיר אותך, שיאהב אותך וידאג לעתידך באמת, יוכל לחשוב יחד איתך על חייך, על צעדיך הבאים ועל ההשלכות שלהם, וכך תוכלו לגבש יחד מסקנות נכונות ובריאות יותר, שיהיה לך כיף איתן, שתהיה שלם איתן והן יסייעו לך לבנות את עצמך ואת חייך – כפי שאתה רוצה לחיות אותם.

במידה ולא תמצא מישהו כזה בסביבתך – אנחנו כאן בשבילך!

הרבה הצלחה.

ישראל

[email protected]

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך להנחיל לילדים אהבת מצוות כשאני מרגישה קרירות רוחנית?
אני אשה בוגרת, נשואה, ילדים, עבודה. בשנים האחרונות יש לי קושי גדול מאד בתפילה, התנגדות לכל הקפדה בהלכה, רצון להכיר יותר אפשרויות, להשתחרר, אני יודעת שאפשר לקרוא לזה בפשטות יצר הרע, אך אני מרגישה שזה גדול עלי. אני מתגברת יום יום. לפעמים ברמה של ברכות השחר בלבד. קושי גם בנושאי...
כעס שגומר אותי ואבא שנפטר
שלום לכם, מומחי אקשיבה! אני פונה אליכם לצערי, בעקבות מותו של אבא שלי הצדיק, זכרונות לברכה. שהיה איש אמת. צדיק אהוב וישר דרך . עם האבל, נראה לי שאני יכולה להתמודד.. הבעיה העמוקה היא החברה והתגובות שלהם… ופה אפרט, אתן רקע- אמי היא אשה מוערכת בקהילה, אשה טובה וחזקה עוסקת...
איך הציבור החרדי מסתדר כלכלית?
יש לי שאלה או בעצם חידה לא פתורה. איך הציבור החרדי מסתדר מבחינה כלכלית?איך יתכן שמשפחות ברוכות מוציאות אלפי שקלים בחודש ומסתדרות נהדר? איך יתכן שמשפחות אברכים שמרויחים מעט מאד גרים בדירות שלהם ולעיתים רוכשים דירה נוספת?יוצאים לחופשה בבין הזמנים,ורוכשים בגדים יקרים בתחילת העונה כאילו זה בחינם?מחתנים מברמצים וחיים את...
האם גאולה מתאימה לדור שלנו?
לפני כמה שבועות קמנו מהאבלות על חורבן בית המקדש ופתאום התחלתי לחשוב שמבחינה טכנית המשיח לא מתאים לדור שלנו תאר לך אתה הולך ברחוב ובטעות ראית משהו לא טוב אתה חייב לעלות לירושלים להקריב קרבן חטאת ועולה בטח כולם ישמרו על אכילת חולין בטהרה וככה לא יהיו יותר ארגוני הכנסת...
איך לשרוד את הטלטלות הנפשיות של בעלי?
אני מתמודדת עם מצב מאוד מורכב בבית. בעלי סובל מהפרעת אישיות ויש לו שינויים קשים וחדים בהתנהגות. רגע אחד הוא מתנהג רגיל, ורגע אחרי הכל מתהפך לגמרי. אני חיה בפחד נורא בגלל התנודות האלה. אין לי שום יציבות ואני מרגישה שאין לי ביטחון בקשר שלנו בכלל. לפעמים אני אפילו חושבת...
נהייתה לי קרירות בעבודת השם איך משנים את זה?
אני נשואה אמא ל2 קטנטנים ברוך השם. לאחרונה חשבתי להתייעץ על העניין הבא: אני ובעלי מגיעים ממשפחות דיי פתוחות והתחזקנו יחד. אנחנו מנהלים אורך חיים חרדי בעלי אברך. מאז ומתמיד היה לי קור בעבודת השם. אהבתי לשמוע את שירי אלול בתיכון להתחזק אבל זה לא משהו שנשאר. רציתי קרבת אלוקים...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
הצטרף לסטטוס אקשיבה!
בפייסבוק
תעקבו אחרינו!
דילוג לתוכן