שואלת יקרה,
קראתי את שאלתך הנוגעת, וקראתי שוב. חשתי בעצמת הרצון שלך לחיות, במלוא מובן המילה. המאבק האמיץ שלך להתעלות מעל הגלים ממש עובר בכתיבתך.
כאמא וכמתמודדת עם מחלת מעי כרונית, הזדהתי מאד עם החלק הזה בסיפור חייך. אך טבעי ונורמלי שתחווי רגשות של חוסר אונים מול סערות עצומות שתארת.
אכן, איננו יכולים. לא, זו לא חולשה ולא חטא לומר: “אינני מסוגלת”. ישנם דברים שאכן איננו מצופים להיות מסוגלים לשאת.
למרות שלא את, ולא אף אחד אחר, יכול לקחת את ההתמודדות הזו ממך, ישנן כמה נקודות למיקוד שיעזור לך בע”ה לחוש שאת בכיוון מעלה, אל מעל הגלים המאיימים.
- ניכר שתקופת הטיפול באחיך הותירה אותך מרוקנת נפשית. ומה מטעין את ה”סוללות” שלך? חשוב שתמצאי לך איים קטנים של התמלאות ממה שמענג ומהנה אותך. זה יכול להיות כמה דקות בירוק של הטבע, חטיף קטן, כמה רגעי קשב למוזיקה, אמנות… חשבי מה עושה לך טוב. השתמשי בכל החושים ובמה שנמצא קרוב ונגיש אליך.
בנוסף, קחי לך כמה שניות בכל בוקר ובכל ערב להודות על המתנות הקטנות-גדולות של חייך. הטוב תמיד מרובה מהקושי, רק שאנחנו נוטים לראות אותו כמובן מאליו. (מי כמוך יודעת כמה כל נשימה וכל פעימת לב, כל תנועה בכל איבר- הם עושר אדיר, ששווה יותר מכל הון!)
- “לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה”
אינך בתפקיד מצילת העולם. יש מנהיג, ולו הכוחות. את נדרשת לעשות את מה שביכולתך, ותו לא. את אחראית על שיקול דעת נבון ככל יכולתך, ולא על תוצאות בחירתך.
לאור זאת, התמקדי בשאלה: “מה התפקיד שלי כאן?” שימי לב: השאלה איננה “מה המשאלה שלי?” מכיון שזו מחשבה יתומה ללא משענת. נסי לחשוב באופן אובייקטיבי מה את עם כוחותייך וזמנך מסוגלת לעשות במסגרת הנתונים. תוכלי לעזור לעצמך על ידי כתיבת רשימה תחת כותרת זו: 1. המצב: (לפרט) 2. מה אני מסוגלת לתרום? (לפרט!)
התרחקי ממחשבות מתסכלות של “יש כל כך הרבה צרכים, שאינני מסוגלת למלא”
תחת זאת, תתמקדי במסגרת היכולת שלך. ואת הפעולות האלה תעשי בלב רחב, בחיוך ובשמחה שאת האדם הנכון במקום הנכון.
- נראה שישנן ציפיות והבנות שונות בינך לבין ביתך לגבי תפיסת המחלה וסגנון התמיכה. הייתי מציעה לערוך שיחה גלויה עם ביתך. חשוב לערוך זאת בשעה שקטה ורגועה, על כוס תה במקום נעים. שתפי אותה בכך שאת רוצה לתמוך בה, וזקוקה להכוונה ממנה מה היא הציפייה שלה. בקשי את ביתך לפרט בכל מצב כיצד תוכלי לתמוך בה. שיחה כזו תביא בעזרת ה’ לקרבה ביניכן, ולהקלה על שתיכן. את תחושי פחות תסכול ויותר בהירות לגבי תפקידך, וביתך תחוש מובנת ותהיה כלי לקבל את אהבתך.
בחיבוק משתתף
ותפילה לרפואה שלימה,
שפרה
smw.wohl@gmail.com
דלג לתוכן
