The Butterfly Button
איך שואלים שאלת רב?

שאלה מקטגוריה:

רוצה לדעת איך בדיוק שואלים שאלת רב.

אציג כאן שאלה לדוגמא כאשר המטרה היא לא מה התשובה ההלכתית שבזה אתם מעדיפים שלא להתעסק אלא יותר על צורת השאלה.

ישנם באיזור הרבה מניינים. לאחרונה בית כנסת מסוים רצה לפתוח גם אצלו מניין אז הוא פירסם ואני התקשרתי וביררתי מספר פרטים על המקום ואז החלטתי לנסות. מה שאני רואה בחצי שנה האחרונה זה שיש ימים שהמקום אכן מלא ואילו ימים אחרים אנשים מגיעים מאוחר מידי והם מתפללים מדי מהר. והנה בחודשים האחרונים התחיל להתפלל שם אבל בתור ש”ץ קבוע וכשאין מניין בתחילת התפילה הוא אומר את הקדיש דרבנן באמצע פסוקי דזמרא. לי אישית קשה להתפלל שם אבל מצד שני לפעמים אני עשירי. להישאר או לעזוב?

דומני כי השאלה נוסחה בצורה מיטבית אך אם אשתי תקרא אותה היא בטח תטען שהחסרתי פרט חשוב. הם משלמים. אני טוען, מה זה קשור לנושא? וכי התשובה ההלכתית אמורה להשתנות מחמת פרט שולי זה? נכון, אנחנו גם ככה בקושי סוגרים את החודש ובלי זה אנחנו כבר באמת לא יודעים איך נשלם במכולת חודש הבא. וזה עוד בלי הנושא של פסח בפתח. אבל מה הרלוונטיות של זה לגבי השאלה? וכי אני הולך למכור את השחרית שלי בחמש מאות לחודש רק בגלל שאני דחוק בפרנסה?

תשובה:

שלום וברכה,

ישר כוח על השאלה החשובה והמעניינת הנוגעת לעניינים חשובים בדרכי פסיקת הלכה ויסודות ספרות השו”ת.

בנוסף, ברצוני להביע התפעלות ממערכת השיקולים שמניע אותך, מחשיבות עבודת ה’ אצלך ומסירות הנפש לחיזוק בתפילה ובעבודת ה’. אשריך!

אין הלכות על צורת שאלת השאלות. השואל המעוניין בקבלת תשובה נכונה ומתאימה לסיטואציה, צריך להביא את כל הפרטים הרלוונטיים לפני הרב. יש במקומות מסוימים בהלכות בשר בחלב הלכות לרב כיצד לברר את פרטי השאלה.

ברור שתשובה הלכתית צריכה לכלול את כל הפרטים הרלוונטיים.

ולשאלתך, ברור שהנושא הכספי רלוונטי לשאלה. בהלכה יש מצבים שונים שגורמים להכרעה ההלכתית להשתנות. בהלכות מאכלות אסורות ביורה דעה מופיע הרבה פעמים ברמ”א המושגים: ‘שעת הדחק’ ‘הפסד מרובה’ וכדו’ בערב שבת או כאשר מצויים אורחים.

הרמ”א בהקדמה לספרו תורת חטאת מסביר שבוודאי דבר שאסור אינו נהיה מותר כאשר הדבר שעת הדחק, אבל דבר שמעיקר הדין מותר אלא שאנחנו מחמירים בו מחמת טעמים שונים, כאשר המצב הוא הפסד מרובה וכדו’ ניתן להקל בו.

האחרונים דנים בכמה מקומות על גדרי המצב של הפסד מרובה (לדוג’ בפתחי תשובה יורה דעה סימן לא), כמה כסף צריך להפסיד כדי שהדבר יהיה נקרא ‘הפסד מרובה’, האם יכול להיות דבר שלאדם אחד יהיה מותר ולאחר יהיה אסור כי אצלו זה לא הפסד מרובה וכדומה, אבל הצד השווה בנושא זה שבוודאי יש מקומות ששיקולים שונים משפיעים על הכרעת הלכה.

כיוצא בדבר בנוגע לתפילה, שמצאנו בהלכה בעקבות הגמרא את הדין של הליכה ‘מיל’ כדי להתפלל במנין והובא בשולחן ערוך אורח חיים סימן צ סעיף טז ובלשונו שם סעיף ט: ‘ישתדל אדם להתפלל בבית הכנסת עם הציבור’, וכמובן נשאלת השאלה מה הם גדרי ההשתדלות וכמה צריך להתאמץ בשביל זה.

שיקולים אלו הם לא רק במובן של שיקולים גשמיים מול רוחניים, אלא יש להם משקל גם ברוחניות עצמה, כי יכול להיות שאם יוציא כסף על זה יוכל ללמוד פחות או יהיה מוטרד יותר וכדו’. גם שיקולים של מקום נעים להתפלל בו אף הם חלק משיקולי מקום התפילה וכדברי הרדב”ז המובאים בביאור הלכה שלפעמים אדם יכול להתפלל ביישוב הדעת יותר בביתו ולא בציבור כגון שיש שם שנאה כלפיו וכדו’ דבר שיכול לבטל את כוונתו.

דוגמא לשאלה של שיקולי ההפסד והרווח הכספי בשאלת תפילה בציבור אפשר לראות גם בדברי הגר”י זילברשטיין שליט”א בספרו חשוקי חמד מגילה דף כג עמוד ב: ‘שאלה. אדם העובד בבית חרושת בו מקבלים הפועלים שאינם מאחרים לעבודתם, תוספת שכר של יום עבודה בתור שכר עידוד, והנה ראובן יצא לו להיות יום אחד מחוץ לעירו, וכדי להגיע בזמן לעבודה, היה לו שני אפשרויות או להגיע בזמן ולהפסיד תפילה בציבור, או להתפלל בציבור, ואז יפסיד את התוספת בשכר, ונסתפק האם חייב הוא במצב זה להתפלל בציבור וכתוצאה מכך לאבד את הפרמיה, או לא?

תשובה. כתב המשנ”ב (סימן צ ס”ק כט) ואם הוא אונס ממון, שמחמת השתדלותו להתפלל עם הציבור יבא לידי הפסד, יכול להתפלל בביתו ביחיד או בבית הכנסת בלא ציבור, אבל משום מניעת ריוח לא ימנע מלהתפלל עם הציבור וגו’. והעיד על הגאון מוהר”ר זלמן מירלש אב”ד האמבורג, שפעם אחת הלך לבית הכנסת מעוטף בטלית ותפילין כדרכו, ופגע בו אדם אחד שהיה לו למכור אבנים טובות, ורצה שילך עמו לביתו, והגאון השיב לו שימתין עד שיבא מבית הכנסת ובתוך כך מכרן לאחר, והאחר הרויח בהם כמה אלפים רובל, ושמח הגאון שמחה גדולה שהשליך מנגד ממון רב עבור תפילה בציבור, עכ”ד.

לאור זה היה נראה שההפסד של התוספת הרי הוא בגדר מניעת הריוח, ולכן הוא חייב להתפלל בציבור אף שהדבר כרוך בהפסד התוספת. אלא שיתכן שפועל המקפיד כל חודש לא לאחר, והוא לוקח בחשבון במשכורתו החדשית גם את התוספת, אזי איבוד התוספת נחשב אצלו בגדר הפסד.

ושמעתי ממו”ח מרן הגרי”ש אלישיב זצ”ל שפועל שהתאמץ כל החודש, ודייק לבא בזמן לעבודה וכעת הוא בסוף החודש, ואם יאחר כעת יפסיד מה שעבד וטרח להגיע בזמן, ולא יקבל תשלום עבור זה, מותר לו לוותר הפעם על תפילה בציבור, משום שע”י התפילה בציבור יפסיד מה שטרח כל החודש, והרי הוא בגדר הפסד, אבל אם הוא בתחילת החודש, ורוצה הוא כעת לוותר על תפילה בציבור כדי לזכות בתוספת, הרי זה בגדר מניעת ריוח שאסור בגללו לוותר על תפילה בציבור.’

כך שמבלי להיכנס לפרטי השאלה לגבי מקום התפילה, ניתן ללמוד ששיקולים כספיים הם חשובים וצריכים להיות חלק מהשיקולים ההלכתיים המובאים לפני הרב שבא להכריע בשאלה כגון זו.

בברכה גדולה להצלחה בגשמיות ורוחניות

רפאל

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך שואלים שאלת רב?
רוצה לדעת איך בדיוק שואלים שאלת רב. אציג כאן שאלה לדוגמא כאשר המטרה היא לא מה התשובה ההלכתית שבזה אתם מעדיפים שלא להתעסק אלא יותר על צורת השאלה. ישנם באיזור הרבה מניינים. לאחרונה בית כנסת מסוים רצה לפתוח גם אצלו מניין אז הוא פירסם ואני התקשרתי וביררתי מספר פרטים על...
הרב פוסק לי אחרת ממה שאני לומד בהלכה
מה אני אמור לעשות כשאני רואה בהלכה דעה מסויימת שנכתבה ללא חולק ואז הרב פוסק לי לעשות הפוך? ובחדא מחתא מחד גיסא מעודדים את הציבור ללמוד הלכות, ומאידך גיסא מעודדים אותם שלא לפסוק ע”פ ההלכה שלמדו אלא להציג כל שאלה לרב. ממה נפשך. אם אני לא אמור לפתוח ספר ולפסוק...
הרב קוק וההתנגדות אליו אך לא למקביליו
יש לי שאלה שאני מנסה להבין בראי ההיסטוריה. הראיה קוק היה אדם גאון חרדי לאומי מחמיר שהייתה התנגדות אליו במיוחד בקרב העדה. שאלתי הראשונה היא נראה על פניו צביעות שכן הראיה קוק לא היה החרדי הציוני היחיד בדורו. המון היו חרדים ציונים כמו הרב אפשטיין,הרבנים מלצר,אדמורי רוז’ין,הרב כשר,הרב חרלפ,הרב פראנק...
האם תשובה של רב נקיה משיקולים אישיים?
קודם כל תודה על האתר הנפלא והתשובות המכילות והשיח המרומם שהם נותנות. אני בחור רווק בן 25 בשידוכים ודי בונה את העולם ההשקפתי התורני שלי בעצמי. ולאחרונה אני יותר מבין שאין לי מקום להתייעץ עם רבנים. אני לא בדיוק מאמין בהם, שהם יוכלו לתת לי תשובה אמיתית, המתאימה לי מהמקום...
למה אין לי בחירה על עצמי כאישה?
שאלה חשובה לי: ילדתי לפני חצי שנה, הרב שלנו התיר לי רק שנה למנוע. האמת שמאד קשה לי ,המעבר, להיות לאמא , להיות רק סביב התינוק , בלי זמן לטפל בבית לבשל , לעבוד בעסק , כאחת שלפני עשתה, ופעלה , והרוויחה ,בבת אחת להיות בבית ,( כן , גם...
אני אמורה להקשיב למה שהרב אמר אבא שלי?
מסלול החיים שלי בתור דתייה לאומית בהגדרה, עד לפני זמן מה, כבר היה די קבוע מראש. יסודי, חטיבה, תיכון ו… שירות לאומי או צבא. אבא שלי התייעץ עם הרב, מעין מנטור שלו וחרדי כמדומני, כדי לדעת מה עדיף עבורי, והרב אסר את שניהם ואמר שאגש ישר לאוניברסיטה. מצד אחד, נורא...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן