The Butterfly Button
איך להחליט נכון בלי להתלבט יותר מדי ובלי להתחרט על ההחלטה?

שאלה מקטגוריה:

אני בנאדם שמתלבט על דברים כל כך המון וקשה לי להחליט החלטות
אני יכולה להתלבט על משהו שעות ימים ושבועות וזה קשה לי ככה להתנהל בחיים
איך אפשר להגיע להחלטה נכונה מבלי להתלבט יותר מדי ומבלי להתחרט אחר כך על ההחלטה?
אני עושה רשימות של יתרונות וחסרונות ובודקת מה יותר חשוב ומה פחות אבל עדין מתקשה להגיע להחלטה, אני מפחדת שבסוף עד שאני יחליט אני אתחרט על הבחירה או שאתבאס כי אז פתאום אני ידע שהיה משהו אחר יותר טוב ממה שבחרתי או שאני יבין בסוף שהבחירה הזאת לא היתה באמת כמו שציפיתי
לדוגמא אני יכולה להתלבט בחנות שעות האם כדאי לקנות את הבגד הזה או אחר ואז אם בסוף אני קונה אז פתאום אחרי זה אני יכולה ממש להתחרט שקניתי את זה או שפתאום אני רואה משהוא יותר יפה ויותר זול ואז אני מתבאסת , או לדוגמה לפני כמה שנים בסוף יב היה לי התלבטות האם להשאר בסמינר או לא ובסוף עד שהחלטתי גיליתי שזה לא בידיוק מה שחשבתי והיתרונות שאז שמתי בזה שלא להשאר בסמינר בסוף לא היו את אותם יתרונות ואז ממש התחרטי על כך וכבר לא היה דרך חזרה, אני מתלבטת על המון דברים חלקם קטנים יותר וחלקם זה בחירות משמעותיות יותר, אבל קשה לי ממש להגיע להחלטה , אני מפחדת שבסוף אני אתחרט או שאני לא יהיה מרוצה, כאילו לא משנה מה אבחר אני תמיד ירגיש עם עצמי לא שלמה עם הבחירה שלי וגם אחרי שאני בוחרת אני לא שלמה ולא בטוחה עם עצמי וכל פעם רק מפחדת מהרגע הזה של ההתבאסות שפתאום אני אדע שהיה שווה לי אחרת ולא מה שבחרתי, ההתלבטויות האלה ממש מטרידות אותי , אני חושבת על זה כל היום, חולמת על זה בלילה, וזה מטריד אותי נורא
אין כל כך הרבה עם מי להתיעץ וגם כשאני מתיעצת עם המשפחה שלי זה לא ככ עוזר לי היתי רוצה להחליט החלטות בלי יותר מדי לחשוב על זה ובלי להתלבט יותר מדי ושאני אהיה שלמה עם הבחירות שלי ויפסיק להתבאס כל פעם מחדש, אבל איך?
אשמח לתשובה ותודה על האפשרות של המענה שאתם נותנים

תשובה:

שלום לך שואלת יקרה יקרה

קראתי את השאלה שלך בנשימה עצורה, משורה לשורה הרגשתי איך הקושי שאת מתמודדת איתו סמיך, מעיק ותובעני – אפילו לקראת הסוף כתבת שאת חולמת על זה בלילה וזה מטריד אותך כל היום. אכן, התמודדות לא פשוטה בכלל.

הלוואי שה’ יזכה אותי להיות השליחה הטובה לעזור לך ולפזר את הערפל הסמיך הזה שאת מרגישה סביבך.

בואי נתחיל:

אני לא יודעת איזה תשובה חשבת שתקבלי כשהפנת את השאלה שלך לאתר המקסים הזה. מניחה שחשבת שתקבלי רשימת טיפים להתמודדות עם קושי בקבלת החלטה. אני מבטיחה בעז”ה ובלנ”ד לתת כמה ‘טיפים’ יעילים ומוצלחים – אבל לפני כן אני רוצה שנתבונן קצת על ההתמודדות שלך מלמעלה לפני שאנחנו קופצות לרמה הפרקטית של “מה עושים עכשיו עם הקושי להחליט”.

אני שואלת את עצמי ורוצה לבקש ממך לשאול את עצמך מאיפה נולד לו הקושי הזה בקבלת החלטות? ממתי את מכירה אותו ומתמודדת איתו? האם מספרים לך שגם כילדה קטנה לא ידעת באיזה בגד לבחור או עם מי לשחק? האם זה קושי שהתגבר בעקבות מקרה מסוים בו קיבלת החלטה שהתחרטת עליה מאוד או שהתבררה כמאוד מוטעית? האם מישהו קרוב לך בסביבתך הקרובה קיבל החלטה שבדיעבד התבררה כמוטעית ועד היום הוא מצר על זה ואת שומעת על כך רבות? אולי זה מכיוון אחר, אולי את חיה בסביבה בה את מקבלת ביקורת לא מוצדקת או הערות לא הכרחיות על החלטות שאת מקבלת?

למה אני שולחת אותך ‘לחטט’ בענייני עבר ולהבין מאיפה זה מגיע? יש ביטוי שאומר ש”להבין את הבעיה זה חצי מהפיתרון” – יכול להיות שאת מאוד חוששת לקבל החלטות – וזה בעצם יושב על מקרה לא אקוטי של החלטה שאת או מישהו קיבל והוא או את מצטערת על כך אבל זה קרה מזמן, כשהיית עוד יותר צעירה ממה שאת עכשיו, והיום אם תתבונני על זה ממבט בוגר את תביני שאולי משהו היה חסר בשיקול הדעת אז או ביכולת להחליט כי היית קטנה יותר ופחות מודעת ובעצם… היום את כבר גדולה ואחראית יותר?

גם אם נולדת עם הקושי להחליט – זה בסדר – זה מלמד אותנו שיש פה שריר החלטות שהוא קצת רפוי ואנחנו רק רוצים לחזק אותו ולאמן אותו.

בדר”כ הבנת מקור הקושי יכולה להציף אותנו בכאב רגשי או אפילו פחד: אם זה כאב על החלטה חשובה שטעינו בה ואם זה פחד מההבנה של ההשפעה של ההחלטה ההיא על חיינו הנוכחיים, או פחד לדוגמא ש”ככה נולדתי ועכשיו עד גיל 200 אני אהיה קשת החלטה ואסבול בעקבות כך מסיוטים בלילות”. מה עושים כשעולה בנו רגש כואב או קושי?

דבר ראשון נותנים לעצמינו אמפתיה וחמלה. מבינים מאוד מאוד את עצמינו – אומרים לעצמינו (כן כן, במילים, בקול, אפשר כשאפח’ד לא נמצא) איך קשה לי, איך אני מבוהלת, איזה נורא היה הניסיון ההוא – ממש ממש במילים מדבררים החוצה את כל התיסכול והקושי ומחפשים לעצמינו מילות אמפתיה אמיתיות ומנחמות. חשוב שתהיי בכנות ובהתבוננות לגבי כל הרגשות שעולים, לא להתבייש או להיבהל – כולנו מתמודדים עם קשיים בזירות כאלה או אחרות. את יכולה להיות המטפלת של עצמך, תנסי להאמין בזה!

התהליך הזה של הכרת הכאב וההתבוננות בו יכול להיות תהליך ממושך. אל תתפלאי אם הוא יקח לך אפילו כמה ימים. תחשבי על מכה שמישהו מקבל – נכון לוקח כמה ימים עד שהמכה עוברת? כך גם בהיבט רגשי – את עכשיו בודקת מה ולמה כואב לך – וזה יכול להיות קצת כאב ולא נעים בדיוק כמו במכה פיזית – וע”כ קחי לך את הזמן לתת לעצמך הכלה ואמפתיה. כמובן, אל תשקעי בעצב – אבל אם לוקח מספר ימים זה בדר”כ עוד הגיוני.

בעצם ההכלה האישית שלך לסיטואציה הזו נתת מענה רגשי לקושי – אחרי שהבנת מה המקור לקושי והתמודדת מבחינה רגשית עם הרגשות הלא נעימים שהוא מציף בך – אפשר לעבור לאדון שכל שמחכה לטיפים ותוצאות ונושף לך בעורף לקבל החלטות

כשאני קוראת את השאלה שלך אני שומעת הרבה פחד מלטעות והרבה רצון שקבלת ההחלטה תהיה מושלמת – נכון? האם יכול להיות שיש בך פרפקציוניסטיות ושאיפה לשלימות? שאיפה שההחלטה שאת מקבלת תהיה הכי הכי משולמת שיש, ללא פשרות, ללא חרטות? אם אני צודקת, חשוב שתדעי שהרצון הזה להיות פרפקציוניסט ושהכל יהיה מושלם הוא מאוד מאוד נורמאלי – אנחנו הרי חיים על האימרה ש”חיים רק פעם אחת” – הכי נורמאלי שנרצה לממש את החיים האלה במלואם והכי טוב. ולכן, אם באמת יש משהו בכיוון של הפרפקציוניסטיות – גם פה תתני לעצמך מענה רגשי: איך קשה החשש לטעות, איך את רוצה שהכל יהיה מושלם ובפועל – לא בדיוק תמיד זה אפשרי ומציאותי וכן הלאה.

כפי ששמת לב אני מאמינה גדולה בשילוב בין הגוף (חיי המעשה) לנפש (הרגשות, חיי הרוח) והנפש היא הראשונה בתהליך הזה – ככל והנפש שלנו תהיה רגועה ומטופלת ושקטה – כך גם המעשים שלנו יהיו יותר לשביעות רצוננו – כי לא נהיה במערבולת רגשות מול כל מה שקורה ונקבל החלטות בשיקול דעת רגוע.

אז אחרי שבדקנו מה המניע, ואחרי שאת מנסה לברר עם עצמך האם אולי יש פרפקציוניסטיות באופי שלך ואחרי שנתת מענה רגשי לכל חשש או קושי שעולה – בואי נעבור לפסים מעשיים: ונראה מה כן אפשר לעשות.

חשוב לי להקדים שה’ הוא טוב, והוא “נותן צמר כשלג” – הוא נותן קור ושלג רק בכזו מידה שיש די צמר בעולם להתחמם בו. הקב”ה הוא “מצמיח ישועה” – הוא זורע את שתילי הישועה עוד לפני שהצרה מגיעה ולכן אני מאמינה שבעז”ה תצליחי למצוא פיתרון והקלה לאתגר איתו את מתמודדת.

דבר ראשון והכי חשוב – מציעה לך להתפלל על זה – לשתף את אבא שבשמים בקושי שיש לך, הטירדה שזה גורם לך, בחוסר שלוות הנפש שזה משפיע עליו ולבקש ממנו עזרה, במילים פשוטות, במילים שלך – הוא מקור הטוב והשפע – והוא זה שיכול “כהרף עין” להצמיח לך ישועה ניסית ושלימה.

ועדיין, צריך השתדלות: אז בואי נראה מה באמת עושים כשאת בפני החלטה שגוררת התלבטות:

1. חשוב לדעת: האויב של הטוב הוא טוב מאוד

כדאי לדעת שלעיתים אם החלטה היא טובה ולאו דווקא מצויינת – זה בהחלט מספיק: אנחנו חיים בעולם הזה, שיש בו העלם. אפח’ד לא מושלם. היחיד שמושלם זה רבש”ע ומלאכי השרת שנמצאים למעלה – ולכן זה בסדר לקבל החלטה גם אם היא לא מושלמת ב 100% או אם אח”כ יתבררו שהיו דברים שגרמו לה להיות לא מושלמת – זו ידיעה שכדאי להחזיק ולנסות להתרגל אליה ולא להיבהל ממנה. בסדר לא להיות מושלם אלא רק שלם.

2. איפה כן הצלחתי

אני רוצה להזמין אותך להתבונן אחורה במהלך חייך ולבדוק איפה ההחלטות שקיבלת כן היו טובות ומוצלחות: קראתי בשאלה על כל אותן הפעמים שבהם ההחלטה שקיבלת היתה בעייתית מבחינתך – ואני רוצה ומאמינה שתמצאי מקומות שההחלטה שלך היתה מצוינת והתבררה כנכונה. ממש אני מציעה לך לקחת איתך פינקס קטן (נעשה בו עוד שימוש בהמשך. אז באמת פינקס) ובו לרשום כל החלטה בעבר ובהווה שקיבלת ושהיית שבעת רצון ממנה. נניח היית במסעדה והתלבטת איזה מנה להזמין, ואחרי התלבטות ממושכת הזמנת מנה והיא היתה מאוד טעימה – זו החלטה מצוינת! בבקשה רישמי לך אותה בפינקס. ידוע, שמה שמתמקדים בו גדל – ואם תתמקדי ותכירי בהחלטות המוצלחות שלך – אני מאמינה שמעגלי ההחלטות המוצלחות רק יתרחבו

3. בחרתי את הכי טוב שיכולתי באותו זמן נתון

מציעה לך להדפיס את המנטרה הזו בכמה מקומות שתיפגשי איתה במשך היום: במראה בחדר שלך, ליד המיטה, אולי כשומר מסך בפון או במחשב, בארנק שאת פותחת. למה זה חשוב? זה מאמן את המוח להבין שאנחנו עושים את הכי טוב שאנו יכולים בכל זמן נתון. אם אני מתייחסת לדוגמא שהעלית על בחירת לימודי ההמשך בסמינר אני בטוחה שעל פי הנתונים שהיו לך בסוף כיתה י”ב חשבת שזה הדבר הכי נכון – ולכן החלטת להישאר. זה המידע שהיה בידיך באותו זמן נתון וזה מה שרבש”ע רצה שתדעי – הוא גם חלק בכל מה שקורה איתך ויש לו תוכניות לגביך. אני מבינה שאח”כ וכעת את חושבת שההחלטה לא היתה הכי מושלמת: האם אלו דברים שיכולת לדעת מראש? אני מאמינה שלא… יש דברים שגם משתנים ודינמיים: יכול להיות למשל שבחרת מגמה שבה אמרו לך שהמורה מעניינת והרמה גבוהה ומצויינת ובפועל – כשאת התחלת ללמוד אותה מורה ילדה או עזבה או משהו בסגנון – הרי איננו מגידי עתידות – ואיך יכולת לדעת זאת מראש??

לכן חשוב לי שתעשי לעצמך שטיפת מח חיובית שההחלטות שבחרי הן היו נכונות לאותו זמן נתון עפ”י מה שידעתי – יכול להיות שאח”כ הצטרפו עוד נתונים והיום אני מבינה אחרת. ומנטרות שאנו רואים ומשננים הם שטיפת מח מצויינת

וכאן נכנס הסעיף הבא

4. אמונה

אנחנו יהודים מאמינים בכך שאין רע יורד מלמעלה, ותכלית הטוב (הקב”ה) להיטיב. ולכן מציעה לך לנסות להתחזק באמונה ולהבין שהכל מנוהל ומושגח ואין טעויות מלפניו. לכל דבר וניסיון יש סיבה טובה. עצה מצויינת להתחזק באמונה היא להקשיב לשיעורים קצרים או ארוכים בנושא או ללמוד את הספר אמונה וביטחון בביאור שמתאים לך (אני מכירה את הספר של הרב יגאל כהן ונהנית ממנו. הוא מבואר ועושה סדר).

5. לדמיין מה יקרה אם כן… או לא…

כתבת שאת בת 20 – אני רוצה לנסות לתת לך דוגמא מהעולם שלך: נניח את בראיון עבודה למקום מסויים שהחלטת ללכת אליו: אחרי שהיית בראיון את אולי מהססת בגלל נקודות שעלו בראיון ומתלבטת האם להתקדם או לא. אני רוצה להזמין אותך לדמיין – נניח עכשיו חוזרים אליך מהמקום הזה ואומרים לך שהם החליטו שהם מקבלים אותך: הרגש הראשוני הוא שמחה? אם כן, זה סוג של סימן. תנסי לדמיין מה אם הם חוזרים אליך ואומרים לך שלא? אם את מנטרלת את הרגש של פגישה מהסירוב– יש לך שמחה לא לעבוד שם?

אלו שאלות שאני מציעה לך לשאול את עצמך – ולענות לעצמך תשובה מהר, תשובה אינטואטיבית, מהבטן, שעולה מהבינה היתרה שיש בנו הנשים, ומרצון ה’ (שעשני כרצונו) שטבוע לנו בלב. ככל שתתרגלי להקשיב לתחושות הבטן שלך – תנסי לסמוך על עצמך ולקבל החלטות על פי אינטואיציה – את תראי שאלו החלטות נכונות ולאט לאט יגבר לך האמון בעצמך וביכולת שלך לקבל החלטות. לדוגמא את מתלבטת בין 2 בגדים בחנות. בין הסגול לירוק. נניח עכשיו מתברר שיש פגם בבגד הסגול – יש לך אנחת הקלה מיידית שעוזרת לך להבין שבעצם העדפת את הירוק? או את מצטערת כי בעצם מתברר לך שהעדפת את הסגול. מאמינה שירדת לסוף דעתי..

6. לדמיין מה יקרה בעוד 50 שנה כשאזכר בזה

כח הדימיון מאוד עוזר לנו בחיים: נסי לחשוב על התלבטות שיש לך עכשיו – נניח את מתלבטת איזו שמלה לקנות – תחשבי על עצמך בת 50 – האם זו החלטה כ”כ אקוטית או שממרחק הזמן באמת לא משנה מה לבשת בסוף – זו מחשבה שיכולה להכניס את ההתלבטות לפרופורציה ולמימדים הנכונים. כי לדוגמא בשמלה או בגד, או נעל באמת חבל על ייסורי נפש של התלבטות ממושכת – הכל בר החלפה וממרחק הזמן זה לא כ”כ אקוטי. כמעט לכל דבר יש אפשרות להחלפה ותחנת יציאה. תרשי לי לא להסכים עם מה שכתבת בשאלה של “אין דרך חזרה” מהבחירה ה(לדעתך) מוטעית במקום הלימודים. למה? מישהו נעל אותך מבחוץ ואמר לך אין יציאה עד הסיום? מה פתאום… תמיד יכולת לקום וללכת, או לחכות עוד כמה חודשים בשביל לסיים סמסטר או מבחן מסויים ואז ללכת למקום אחר. ברוב ככל המקומות בחיים יש לנו בחירה בכל רגע נתון. המחשבה הכובלת הזו “של אין דרך חזרה” היא משתקת כי היא הופכת את ההחלטה למוחלטת ובלתי הפיכה. כל עוד לא מדובר בכריתת איברים או במשהו מוחלט מה עוד הוא לא שינוי? מקום עבודה? לימודים? מגורים? השקעה? כמעט הכל בר שינוי ובר בחירה. נכון שיכול להיות מחירים של הפסד כסף, או זמן או אנרגיה או אפילו צער– אבל עדיין – אם אנחנו מאמינים שזה חלק מהדרך ובאנו ללמוד ממנה שיעורים ועשינו הכי טוב שיכולנו בבחירה שהיתה – כמעט תמיד יש דרך חזרה ותחנת יציאה.

הנקודה הזו מובילה אותי לנקודה הבאה שלא כתבת בשאלה אבל אני מניחה שמעסיקה אותך הרבה “מה יהיה איתי עם שידוכים??” אם אני צודקת מוזמנת לקרוא את הסעיף הבא:

7. נישואין

מסכימה איתך שההחלטה על נישואין זו באמת החלטה שאנחנו לא רוצים להתבסס בה על דרך חזרה, ורוצים שהיא תהיה הכי נכונה ומשמחת שאפשר. גם כאן, אחרי שהתפללת לרבש”ע שהוא החונן לאדם דעת – מציעה לך לפעול בדיוק ע”פ הנקודות שכתבנו לעיל ושאת כתבת שאת עושה: לברר מה הכי מתאים לך, להאמין שהכל מושגח ומדוייק ואנחנו אחראים על ההשתדלות והתוצאות בידי רבש”ע, לחשוב לאחר פגישה – מה יקרה אם הבחור יגיד לי כן? אני אשמח? מה יקרה אם הבחור יגיד לי לא (אחרי שמנטרלים את רגש הדחייה שזה עלול להציף) האם אני אתאכזב ממש- זה סימן שאני רוצה אותו… לדמיין את עצמי בעתיד איתו: מתאים לי להזדקן איתו, שהוא יהיה אבי ילדי? לחתן איתו ילדים? וכן הלאה… אלו נקודות שמאוד יסייעו לך גם בהחלטה החשובה הזו

8. ביטחון עצמי

מזמינה אותך לנסות לבדוק עם עצמך האם זה אולי קשור לביטחון עצמי שהוא לא מספיק גבוה. אולי יש פה חוסר בביטחון עצמי שבגללו את חוששת לטעות ולהתמודד עם טעויות: איך מגבירים ביטחון עצמי – עושים הרבה מעשים של אהבה עצמית ולדאוג לעצמך, לשים את עצמך בראש סידרי העדיפויות (כן! זה מצווה! זו לא אנוכיות! רק כשטוב לנו אנו מסוגלים להיטיב הלאה) ובנוסף, באותו פנקס שלמעלה רשמת בו מהן ההחלטות המצוינות שקיבלת בחייך תרשמי בכל יום 5 או 10 דברים טובים שעשית או מעלות על עצמך – אחרי תקופה של כחודש שתתמידי יום יום בדברים הללו אני מאמינה שתוכלי להרגיש שינוי בביטחון העצמי שלך

9. קבלת עזרה

אם ניסית את הכתוב לעייל ולאחר תקופה את עדיין מרגישה שהקושי להחליט הוא כ”כ משמעותי ורודף אותך בימים ובלילות מזמינה אותך לפנות לעזרה מקצועית – אם אין עוד דברים ברקע אני מאמינה שבמספר פגישות אפשר להגיע למקום הרבה יותר רגוע ובטוח.

השאלה שלך היתה ממוקדת, והתשובה שלי ארוכה וכללה לא מעט כיוונים, רעיונות ודרכי פעולה. קחי לך את הזמן להתבוננות, בדקי עפ”י תחושת הבטן שלך מה מדבר אליך ונכון לך ותפעלי על פיה. את נשמעת לי בחורה חכמה (שאם לא כן, לא היית פונה לבקש עזרה) ולכן אני משוכנעת שאת יכולה לעזור לעצמך.

מאחלת לך יקירה לקבל הרבה החלטות בחיים מתוך שלווה, בריאות, שמחה, שלימות והרבה הרבה סיעתא דשמיא

רותי

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

אמא שלי יורדת עלי בלי סוף
אני בת 31. נשואה + 1. מאז ומתמיד יש לי בעיות עם אמא שלי מהילדות שעוד גרתי איתה תמיד היא הייתה יורדת עליי בלי סוף, לא יודעת להכיל אותי בכלום, אי אפשר היה לספר לה שום דבר מבלי לקבל צעקות ממנה, לא אהבה שחברות באות אליי בתור ילדה כדי שחס...
עוברת ליד החיים ולא מצליחה להרגיש באמת
אני בחורה בת כמעט 26, רווקה. השאלה שלי כללית, יכול להיות קשורה לזה שאני רווקה, למרות שזה לא בטוח.תגידו אתם:) קצת רקע לפני הצגת השאלה: יש לי תואר ועבודה מעניינת מאוד, לרוב עם הרבה סיפוק. אני מוקפת בחברה ב”ה ויש לי הזכות להמשיך וללמוד תוך כדי עוד דברים שאני אוהבת...
יש סוף לטיפול רגשי? אפשר לצאת מהקושי?
בתור אחד שעבר הרבה טיפולים רגשיים ותמיד זה סייע לתקופה מוגבלת מאוד עד לגל הבא אני רוצה פשוט לדעת האם יש לזה סוף? האם יש דרך לצאת מזה אי-פעם? לקבל כלים להתמודדות יעילה יותר אחת ולתמיד? או שזה פשוט משהו כרוני שילווה אותי עד זיבולא בתרייתא – על כל המעלות...
הבן הנשוי לא רוצה בקשר איתנו
הבן הנשוי שלנו בתקופה האחרונה הפסיק קשר איתנו ההורים נשוי כבר 3 שנים ומתחילת הנישואין התגלו קשיים עם כלתנו כשנולדה להם בת לא ניתנה לנו ההרגשה לגישה חופשית לנכדה- תמיד הגבילה אותנו אם זה בשעות ביקור וגם כשהיינו מגיעים היו התניות של זמן איכות איתו כי היא צריכה לישון (באמצע...
בעלי ואני רבים בצורה הרסנית
ראשית יישר כוח על הפלטפורמה החיובית הזאת. אתם עושים חיל וכיף שיש את האפשרות לפרוק ולקבל עצות אמיתיות מהלב. תודה. אתחיל ואומר שבעלי ואני ביחד כבר כ-16 שנים ואפשר לומר שגדלנו והתעצבנו מתקופת הנעורים ועד היום כאנשים בוגרים – ביחד. אני כבר כמעט ולא זוכרת את עצמי לפניו. עברנו המון...
השקפת העולם שלי שונה מזו של ההורים שלי
אני בחור ישיבה לומד בישיבה קטנה ולא כל כך מוצא את עצמי גם מבחינה לימודית וגם מבחינת חיבור לערכים החינוכיים. אני מבין שאני עוד צעיר ושלא הכל ניראה תמיד נכון אבל בכל זאת אני שואף לדרך חיים שונה ויותר מאפשרת. אני גם רואה הרבה שוני ביני לבין ההורים שלי מבחינת...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן