שלום לך

מתנצל על האיחור בתשובתי. התחלתי לכתוב וחליתי. שנהיו בריאים תמיד.

האמת שבתחילת דברייך שאלת שאלה אחת שמטרידה אותך, שאלה שגוררת איתה עוד שאלות שחלקן כתבת בהמשך. ועדיין שאלה זאת היא המפתח היא חשובה, משמעותית ומאירה על הכל. זאת לא עוד שאלה, שהתשובה שלה רק עונה על השאלה אלא גם נוגע לעצם קיומינו ותפקידנו כאן.

זה מחייב. אפשר לשאול את השאלה מכל מיני זויות, ונקודת המוצא משנה את מבטינו לתשובה ולתוצאה המתחייבת מהתשובה. אקדים בדוגמא לשאלה אחרת, כמו: למה רוב האנשים אינם עשירים בכסף? שאלה זאת יכול להישאל הן על ידי עני והן על ידי עשיר. וגם אצלם זה יכול להתחלק לעוד אפשרויות. א. עני שואל את השאלה מתוך תסכול ולכן הוא יענה לעצמו או שאין צדק או שככה נגזר וכדומה ולכן המסקנה שלו שהוא מתייאש.

ב. עני שואל מתוך רצון לשנות את מצבו ועונה לעצמו כי אנשים לא מנסים או מתאמצים ולכן הוא יקבל אומץ לנסות לשנות את מצבו.

ג. הוא יכול לשאול מתוך קנאה ויסביר שכולם גנבים וכו’ וכך יתדלק שנאה וכדומה.

העשיר יכול להיות שכלל לא ישאל כי הוא פשוט לא רואה את העניים וכל כך חי בעולם משל עצמו. יכול להיות שכן ישאל את עצמו ויגיע למסקנה ש”כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה” וכתוצאה מזה יבוז לעני ויסגור את דלתו בפני החלש. אך יכול מאוד להיות שהעשיר כן יודע ומאמין ש”ברכת ה’ היא תעשיר”, השאלה הזאת מעסיקה אותו ויענה לעצמו בבטחה: כי אם הקדוש ברוך הוא בחר בי והפקיד בידיי את העשירות בטח כי הוא רוצה שאני ייתן צדקה, יפרנס את העניים וידאג להרבות טוב בעולם.

כלומר העמדה שלנו ביחס לשאלה זו נותנת את המנגינה לשאלה, מכינה אותנו לתשובה וגם מוביל אותנו לעשיה או להיפך אי עשיה בעקבות המענה.

מכאן אתייחס לשאלה לא בכל הזוויות כי זה מאוד תלוי מי השואל והיכן הוא נמצא ביחס לשאלה ולכן אתייחס באופן כללי מנקודה שבעצם גם מסביר איך אנחנו צריכים לתפוס את עצמינו ואת התפקיד שלנו כאן בעולם.

בפרשת ואתחנן בספר דברים, משה רבינו חוזר ומתאר את מה שקרה בהר סיני ולאחר שהוא קורא שוב את עשרת הדברות הוא ממשיך להסביר לעם ישראל על מעמדם: “לא מרובכם מכל העמים חשק ה’ בכם ויבחר בכם כי אתם המעט מכל העמים”. פסוק זו הוא המשך לפסוק הקודם “בך בחר ה’ אלוקיך להיות לו לעם סגולה מכל העמים על פני האדמה”.

אין צורך להאריך ביסודות שכפי שאני מבין מדברייך, די ברורים לך, עם כל זה אקדים בקצרה כדי להסביר את השאלה. הקדוש ברוך הוא ברא עולם שבה החושך שולט, עולם שלם של יצורים מכל המינים שמרגישים את עצמם כמשהו נפרד ממנו, ישות עצמאית שרוצה לשלוט ולמלא את מאווייו גם לטובה וגם להיפך. במקביל ברא אותנו בני אדם, יצור אנושי ואלוקי, שמצד אחד ביכולתו להגיע לפסגות ושיאים ייחודים ומצד שני עם יכולת מדהימה להתרסק לעמקי התהום והטיל עלינו את התפקיד להאיר את העולם, לקשר את הכל לשורשים ולחבר בין כל חלקי הבריאה ולהפוך את העולם למקום מאיר וכך על ידי עוד קצת אור וגאולה קטנה ועוד ועוד ביחד נייצר שרשראות של אור שיאירו ויגאלו את העולם, ואז כבר יהיה לילה כיום יאיר וגר זאב עם כבש.

זה תפקידו של כל אדם, ותפקידו המיוחד של היהודי שנבחר על ידי הקדוש ברוך הוא לעשות את השליחות הזאת נאמנה. “אור לגויים” זו לא סיסמה, זה התפקיד להאיר, כל אחד בעצמו, כל אחד בביתו, על סביבתו בקהילה, השכנים, אנשי עירו וארצו וכו’.

להוות מודל של איש רציני, וכולם בעם ביחד כעם, אמורים להוות מודל לעם מתוקן ומדינה מתוקנת שאמנם עדיין לא הגענו לשם, אך בגדול אנחנו הולכים בכיוון, עצם השאלה שלך והחיפוש מספר את הכמיהה לשלימות הזאת, לחוסר השלמה עם המצב הנוכחי ובעזרת השם נגיע בקרוב לגאולה האמיתית והשלימה.

אנחנו כל הזמן צריכים לשאול את עצמינו מה תפקידנו כמיעוט, עולם מלשון העלם ,מהותו חושך, הקדוש ברוך הוא היה יכול לברוא עולם מואר אך הוא כן רצה שנשיג את האור על ידי שאנחנו בני אדם יצורים נחותים מצד אחד ובעלי צורה ובחירה מהצד השני ישאלו את עצמם כל הזמן כמו העשיר: למה? למה? כלומר מה הוא רוצה מאיתנו? ואנחנו נענה לעצמינו, שהאור כל כך מועט אבל מעט אור דוחה הרבה מן החושך, הוא נותן לנו את הכוחות להאיר, הוא בחר בנו להפוך את העולם יותר טוב.

האם אנחנו עושים את זה? האם אנחנו שואלים את השאלה מהמקום הגבוה או מהמקום הנמוך, בדיוק זה הבחירה.

לפעמים כשאנחנו רואים שהשאלה שלנו מגיע ממקום נמוך זו הזדמנות להרים את עצמינו לתקופה, לחבר את עצמינו, להרגיש שאנחנו שואלים את השאלה ממקום שזה שלי ממקום של איכפתיות, כמו אותו עשיר שברור לו שהוא לא שואל כדי לוותר על זה אלא כדי לדעת מה התפקיד שהוטל עליו ואיך הוא יעשה את זה הכי טוב.

בימים אלו אנחנו נכנסים לחודש אדר חודש של “אורה ושמחה”, אין לי אלא לאחל שתמשיכי לשאול ממקום של אור, ממקום של חיפוש אמיתי, שאלות שיקחו אותך קדימה ותצליחי בכל דרכייך.

שמעון