The Butterfly Button
איך התפילה עובדת

שאלה מקטגוריה:

שלום רב .
אני נמצאת במצב שאני לא יכולה להתפלל בכלל כלום. אני יסביר : הבנתי מרבנים , שהתפילה לא משנה את התוצאה הסופית ומה שצריך לקרות יקרה .התפילה היא קירוב בין האדם לבין ה’ אך, היא אינה משנה כלום. אם כך מדוע אומרים שתפילה יכולה לבטל גזירה? אבל זה לא העניין . העניין הוא אם התפילה לא משנה את התוצאה כי מה שצריך לקרות יקרה , אז למה להתפלל לבקשה שאני רוצה, לדבר שאני רוצה שיקרה ? שלא יהיה בלבול ,אני לא מתכוונת בכלל לאם זה יתגשם או לא יתגשם ולכן השיקול אם להתפלל , כי אם זה לא יתגשם למה להתפלל אז זו ממש לא כוונתי. הכוונה היא שמראש אין השפעה לתוצאה של התפילה לשני הצדדים גם לכן כלומר זה יתגשם וגם ללא- זה לא יתגשם , אלא התפילה היא על מנת לקרב בין האדם לה’ ושהאדם יבין אם הוא רוצה זאת באמת . עכשיו אם זה כך אני יכולה להתקרב לה’ במיליון דרכים ,מה הקשר ללהתקרב לה’ ע”י תפילה על בקשה שאני רוצה ?! וגם אם זה כך, אז עניין התפילה הוא : נניח שאומרים תפילה נענתה אז אומרים זאת כיוון שהאדם מכל הלב רצה את מה שהוא שביקש והוא ייצר את זה שזה יתגשם ע”י הרצון שלו ?
ותפילה שלא נענית כיוון שהאדם בתוך תוכחו לא רצה את זה באמת, גם אם נראה לו שהוא רוצה ?
התפילה משנה את האדם- המשפט הזה – האם הכוונה : שנניח כאשר תפילה נענית : ה’ גורם לאדם לעשות פעולות מסוימות ואז זה מוביל אותו למה שהוא רצה ? ומנגד האדם מבין שהוא כבר לא רוצה תדבר הזה , אז התפילה בעצם גם במקרה זה נענתה, אך בצורה שונה ?. או בתפילה שלא מתגשמת : האדם לא הבין ע”י התפילה שזה לא מתאים לו ? האם זה העניין בתפילות , כך זה עובד? או שתפילות עובדות בצורה שאדם מבקש מבקש עד שנענים לו , והתפילה למעשה שינתה את התוצאה, אם הוא לא היה מתפלל נניח הדבר שרצה לא היה קורה ? או שגם ככה זה היה קורה והתפילה באה כאן לחדד לו את זה שהוא רוצה את זה ולקרב בינו לבין ה’?
אני מאוד מאוד מאוד מאוד מתוסכלת מהמצב הזה ולא יכולה להתפלל ולא מבינה מה הולך .מרגישה גם שעבדו עלי שנים שהתפילה יכולה לשנות את רצון ה’ או לגרום לשינויים ולדברים שיתקיימו שאני רוצה ואם לא אתפלל הם לא יקרו. כי אם זה רק כדי להתקרב לה’ יש מיליון דרכים , מה הקשר לבקשות הפרטיות שלי ? אני מאוד כועסת מתוסכלת מאוד מאוד כועסת על שבלבלו אותי ,ומרגישה שעבדו עלי ובילבלו אותי. לא מסוגלת להתפלל לבקשות שלי .זה לא ברור לי מה הכוונה , איך התפילה עובדת ? אני ממש מיואשת , מאמינה בדרך התורה בה’ הכול , אך לא מסוגלת להתפלל לבקשות הפרטיות שלי שהם חשובות לי מאוד , עצובה מאוד כיוון שהתפילות עשו לי טוב להתפלל לה’ כי היו לי תקוות שבזכות התפילות בעתיד תפילותיי יתגשמו, ועכשיו לאחר שאני שומעת כל פעם את דברי הרבנים כל החשק שלי לתפילות פרטיות שלי לה’ ירד לאפס ואני לא מסוגלת להתפלל על בקשות פרטיות .

תשובה:

שלום וברכה, שואלת יקרה!

העלית שאלה רצינית וכבדת משקל. שאלה שאפשר לחוש דרכה בייסורי הדעת בהם את מתפתלת, ניכר כי נתקיים בך מאמר שלמה המלך ע”ה – החכם מכל האדם – בקהלת (א, יח): ‘יוסיף דעת יוסיף מכאוב’. הוספת דעת להתעמק בדרכי התפילה – בפרט, ובדרך הנהגת ה’ בעולמו – בכלל, וכך הוספת מכאוב.

והמכאוב הזה הוא טוב. משום שהוא מראה על תהליך התפתחות וצמיחה של גישה חדשה, עמוקה יותר, בוגרת יותר, ובהירה יותר – לכל עניינה ומהותה של התפילה והחיבור לה’. משהו חדש מכה כעת שורשים בליבך הטהור, ואם תנצלי את ההזדמנות, עתיד הוא ללבלב לפרוח ולשגשג.

אצל כל אחד מאתנו, בני אדם, קיימים ‘דפוסי חשיבה’, שנותרו איך שהוא ‘תקועים’ במוח, מאז היותנו בגיל הרך. ההורים או המורים טמנו בקרבנו ‘יסודות’ איתנים, בתקוה כי ברבות הימים, עם גדילתנו ועם הרחבת דעתנו, נפתח אותם יותר. אלא שלפעמים, מבלי לשים לב, אנשים מסוגלים להישאר בטעות עם מה שלימדו אותם בילדותם ‘כמות שהם’, ללא ההתפתחות הרצויה, וכך לחיות את כל חייהם בדפוסי חשיבה בלתי נכונים, שעלולים חלילה להקשות עליהם.

אולם, מי שחננו ה’ בדעה בינה והשכל, מתי שהוא במרוצת השנים, עוצר הוא לרגע, לחשוב ולהתבונן מחדש באותן הנחות יסוד מימי הילדות, להתעמק בהם בצורת חשיבה בוגרת יותר, ולעתים אף לפרק אותם ולבנות אותם מחדש.

זהו תהליך מבורך!

זהו התהליך שאת עוברת כעת, שואלת יקרה.

את מה שלימדו אותך בילדותך על מהותה של התפילה, את כעת מפרקת ומרכיבה מחדש. אם המונח ‘תפילה’ התפרש אצלך עד היום בתת-מודע, כ’בקשת צרכים’ בלבד, כמו שלימדו אותנו בגן הילדים, ש’להתפלל’ הפירוש ‘לבקש מה’ מה שאנחנו רוצים’, ועל הנחת יסוד זו התפללת עד כה. הרי שכעת, דבריהם של רבנים, שקראת או שמעת, ערערו בך את היסודות הללו, ואת חשה באיום על קיומם, את מרגישה כי ננעלו בפנייך שערי תפילה.

אינני יודע מי הם אותם רבנים שאת מצטטת בשמם, לא שמעתי אותם, וגם לא ברור לי מה בדיוק הם אמרו, קשה לי להאמין שהם ביטלו את כל המפורש בתורתנו הקדושה, במקרא ובמשנה ובתלמוד, שהתפילה מבטלת גזירות, ומשנה מצבים, ושכל סיפורו של עם ישראל וקיומו עד ימינו, בנוי על תפילותיהם של אבות ואימהות, במשך אלפי דורות. אינני יודע למה התכוונו אותם רבנים, אבל אני כן יודע שערעור זה ביסודות האמונה בתפילה, זו הזדמנות שעומדת על פתחי לבך, להתבונן מחדש במצווה נשגבה זו של ‘תפילה’, להעמיק בחשיבה שלך עליה, ולהפיח בה רוח חיים, רוח אחרת, רוח חדשה, שרק ירומם אותך אל עבר פסגות האושר של ההתקרבות לאבינו שבשמים, שומע תפילה.

כי התפילה אכן איננה ‘בקשת צרכים’ בלבד, אלא הרבה מעבר לכך. יש בתפילה מצווה, חוויה, התייחדות, התרפקות, דיבור, כוונה, בקשה, שבח, הודאה, הכל נכון. אבל הכל מתחיל מהחיבור.

הנשמה נשלחה לעולם הזה שנקרא ‘עולם הפירוד’. זה עולם שדומה לרשות הרבים, מרחב בו מתרוצצים יצורים רבים ונושבות בו רוחות רבות. האחד שחולל את הריבוי וניצב מאחורי הקלעים נשכח בקלות, למי יש פנאי אליו? בשביל להצליח בעבודה ובתפקיד שלנו בעולם מוכרחת הנשמה לפעמים לאי של שפיות, ל’רשות היחיד’. התפילה היא זמן איכות של ניתוק מהעולם, התעלות והתחברות נטו אל הקדוש ברוך הוא, יחידו של עולם. בספרי הקבלה אף מבואר ששעת התפילה היא שעת הזיווג, היא שעת הייחוד שלנו, כנסת ישראל, עם הקב”ה, זה הזמן להתענג על ה’!

בספרי החסידות מבואר ששורש המילה ‘תפילה’ הוא מלשון ‘נפתולי אלוקים נפתלתי’ (בראשית ל, ח), ומפרש רש”י: ‘נתחברתי’. לאה אמנו ע”ה התחברה אל ה’ והתפתלה סביבו, כבת המתפתלת סביב אביה אוהבה. הפתילה היא חיבור של חוטים, כמו ‘פתיל תכלת’.

אולם, משום שאנחנו כל כך שקועים בארציות של העולם, אנחנו עלולים בקלות לשכוח מחובתנו וזכותנו לעצור ולהתחבר אל ה’. ולכן, כדי לגרום לנו לזכור ולרצות בהתחברות זו, ציווה לנו ה’ את מצוות התפילה, ויחד עם זה, ברא הקב”ה את העולם כך, שהשפע המיועד לה – בא דרך אותו חיבור שנקרא תפילה, כך שבכל פעם שיהודי מרגיש שחסר לו משהו בחיים, הוא מתעורר להתפלל אל ה’, ואז הוא נזכר שכדי שימלאו צרכיו עליו להתפלל, וכשהוא אכן עומד ומתפלל הרי הוא שב ומתחבר, וזו המטרה. – החיבור. זהו זמן שבו הקדוש ברוך הוא אומר ליהודי: עצור! עצור את החיים, את המרוץ, את הכל. תכניס את התקע לשקע, התחבר. כשהתקע בשקע המכשיר עסוק בהטענה, הוא לא יכול לרוץ אנה ואנה.

ומתוך החיבור הזה אנחנו משבחים אותו, מודים לו, מתרפקים עליו, וגם – מבקשים ממנו בקשות. כל הבקשות שבעולם לא יבלבלו אותנו, תמיד נזכור שכל הצרכים, הכאבים והחסרים – שהתחינה למילואם היא חלק מהותי ממצוות התפילה – מקבלים את מקומם כחלק משפיכת הנפש אל חיק אביה שבשמים. הצרכים שלנו עוזרים לנו להתקרב לה’ ולא להיפך. הקרבה לה’ איננה כלי שרת בידי הצרכים שלנו. דמעות השמחה ודמעות העצב שבתפילה נובעות מעיקר העיקרים של התפילה שהוא עצם החיבור, חידוש וריענון הקשר והדביקות בקדוש ברוך הוא.

כשמזהים נכון את מהות התפילה, התפילה היא אחרת לגמרי.

אמליץ לך אם כן, ‘למנף’ את המשבר הנוכחי הזה שפקד אותך, בעניין התפילה, ולנצל את ההזדמנות, ללמוד שוב על התפילה, לימוד בוגר, מעמיק. תבחרי לעצמך את ספרים מתאימים או הרצאות מתאימות, נוכל אולי גם להמליץ לך על כאלה. ותעלי על במתי ההתעלות, החיבור וההתקרבות בתפילה, אל אבינו שבשמים, המצפה, המתאווה, ומחכה לתפילותייך.

בהצלחה רבה

משה

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

תגובה אחת

  1. מצוות התפילה היא עבודה. וזה המקור שלה בתורה “ועבדתם את ה’ אלוקיכם בכל לבבכם” ואמרו חז”ל ” איזוהי עבודה שבלב? זוהי תפילה”. כלומר, מצוות התפילה במהותה לא נועדה רק לאפשר לנו לקבל מה שטוב לנו אלא מחייבת אותנו לעבוד עם הלב שלנו על ההכרה באחדות השם ובכל שכל חיינו וכל חיי העולם תלויים רק בו.

    בתפילה כלול שלושה חלקים הכרחיים: הבעת התבטלות בפני גדולת השם (“שאילת שלום” שהן 3 הברכות הראשונות בכל תפילה), בקשת צרכים, ואמירת תודה ודברי שבח (שלושת הברכות האחרונות בכל תפילה). את שואלת על החלק האמצעי של התפילה: בקשת צרכים.

    העיקרון של בקשת הצרכים בתפילה הוא חלק מה”עבודה שבלב”. אין זו רק שיטה יעילה להשיג דברים נחשקים, אלא מצווה וחובה מהתורה להקדיש זמן בכל יום לעובדה ששום דבר אינו מובן מאיליו בחיינו ואנו צריכים לבקש מהשם גם על צרכים הכרחיים ופשוטים.

    חז”ל חילקו את כל הצרכים הבסיסיים של היהודי ושל העם היהודי ל12 נושאים והם ברכות שמונה עשרה שעליהם אנו מבקשים בכל תפילה.

    אם למישהו יש צורך נוסף, ספציפי, שאינו מתבטא כל צורכו בברכות שתיקנו חז”ל, הוא יכול וצריך להבין שגם צורך זה תלוי אך ורק בחסדו של השם ולכן מקבל הזדמנות לקיים את מצוות תפילה גם על ידי שיבקש את הצורך הספציפי הנחוץ לו.

    האם זה אומר שהוא יקבל את מה שיבקש? לא תמיד. אנחנו ממש לא יודעים ולעולם לא נוכל להבין את “שיקוליו” של הקדוש ברוך הוא, אנחנו כן יודעים ומאמינים שהוא עצם הטוב ונוהג איתנו בחסד ובחרמים עצומים.

    אז מה אפשר לעשות כדי להשיג משהו שנראה לנו נחוץ ביותר? אפשר להאמין ולבטוח בהשם שאם הדבר טוב לנו בוודאי שהוא יקרה, ואם הדבר אינו טוב לנו הוא לא יקרה.

    ובכל זאת, כתוב פסוק “הבוטח בהשם חסד יסובבנו” מי שמתפלל להשם מתוך ביטחון שהשם אינו חייב לו כלום אבל נותן לו הכל בחסד וברחמים, זוכה לסנכרון בין משאלות הלב שלו לבין מה שהשם עושה טוב עבורו. הוא זוכה לראות ולחוש למה טוב לו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

"קיבלתי קבלה ונושעתי"?
אתם בטח מכירים את הסיסמאות של “תרמתי ונושעתי” “הבטחתי ונושעתי” ודומיהן. כל תקופה עוד מישהו צץ עם משהו כזה. ואני לא מזלזל חלילה בכל הקבלות הטובות. אם זה לא לדבר עם תפילין או לא לדבר בבית הכנסת, בשעת התפילה וקריה”ת, קבלת שבת עשר דקות יותר מוקדם, עשרה פרקים ביום ועוד...
שום מעשה טוב לא עשיתי?
אגש לעניין לא לפני שאקדים ואומר שאינני בא חלילה להתריס ולא ממקום של גאווה אני שואל, חלילה וחס. בתפילת יום הכיפורים בוידוי דרבנו ניסים אמרנו “אני יודע בעצמי שאין בי לא תורה ולא מצוות וכו וכו ואני רשע ולא צדיק רע ולא טוב ושום מעשה טוב לא עשיתי” ברגע שאמרתי...
עולות לי שאלות קשות על אמונה בקב"ה
אני אשה חרדית בגילאי ה40. לאחרונה עקב תהליכים שונים אני עוברת תהליך ברור עם עצמי לגבי תפיסתי את השקפתי היהודית. לאחר מחשבה חילקתי זאת לחרדיות, להלכה, ולקב”ה. כל מיני דברים שקיבלתי כמובנים מאליהם ועם סימן קריאה, מתקבלים אצלי עכשיו עם סימן שאלה. כאן בפורמט זה ברצוני לשאול אתכם לגבי 2...
מרגישה לא ראויה להתפלל בתקופה החשוכה שעוברת עלי
אני בת 20, מתמודדת עם דיכאון מג’ורי קרוב לשנתיים. אני אדם רוחני, מאד. תמיד הייתי כזו. מחפשת קשר קרוב עם אלוקים. קשר קרוב מתבטא בעיקר בתפילה. אני אוהבת להתפלל. מחוברת לתפילה, ומאמינה בה מאד מאד מאד. אבל באזשהו שלב, קצת אחרי שהדכאון נכנס לחיי, הפסקתי להתפלל. ולא בהדרגתיות. לא מסוגלת....
לא מחוברת לתפילה ולא מרגישה בוחרת
אני בת 25, מבית חרדי מאוד. מוצאת את עצמי עם המון ספקות ובלבול. יש לי שתי נקודות שהייתי שמחה אם תתייחסו: 1. בנושא תפילה – אני לא מחוברת לתפילה וכמעט ולא מתפללת, אני רואה סביבי הרבה שאומרים שהם רואים בחוש את הכוח של התפילה, אבל כשהם נותנים דוגמאות אני לגמרי...
לבעלי יש קושי עם תפילות ולי יש קושי עם זה....
התחתנתי לפני כשנה וחצי, לאחר שנים ארוכות של שידוכים. ב”ה זכיתי-זכינו ויש לנו זוגיות נפלאה. יש לי בעל אוהב ותומך ומכיל ועוזר כמה שרק יכול וב”ה אנחנו כבר הורים לאוצר נפלא. ב”ה בעלי תלמיד חכם אמיתי, קובע עיתים לתורה כפי כוחו ויכולתו ובאמת מונח בתורה (למרות שבפועל הוא גם עובד...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן