שלום וברכה

השאלה חשובה מאד. שאלה שכל יהודי צריך לחשוב עליה ולהיות מוטרד בה. שבעים פנים לתורה, לא תמיד אמנם מתגלים שבעים פנים, אבל פעמים רבות מתגלים כמה וכמה פנים, שיטות שונות ומגוונות בפסיקת ההלכה, ואיך ידע האדם למי לשמוע?

פעמים וההחלטה את מי לשאול נובעת מסוג של השתייכות חברתית-קבוצתית, האם נכון לקבוע רב באופן כזה?

פעמים ויש שמחליטים לשאול רב מסוים כי שומעים שהוא מחמיר, יש ששואלים רב כי הם שמעו שהוא מיקל, האם זה כן פרמטר נכון לקבוע על פיו רב?

לפעמים ניתנת תחושה שמי שיותר מיושן, מחמיר. ומי שיותר מודרני בלבושו מיקל… פעמים רבות אפשר לדעת על פי הבדלי לבוש קלים, על פי צבע העניבה, או על ידי גודל הבלורית, אם העומד מולך מיקל או מחמיר, ויהי לפלא. וכי חוש אסתטי מפותח מחייב קולות?

האם כך הדברים אמורים להיות? האם יש קשר בין לבוש מיושן, להחמרה. או בין לבוש עכשווי לנטייה אל קולות הלכתיות?

הצגתי מציאות מוכרת, שהלב מרגיש שהיא לא ראויה, נראה שההחלטה את מי לשאול, או כמו מי לעשות, נעשית לפעמים מתוך חוסר מחשבה, ובשטחיות. וחבל.

מה אם כן הדרך? איך יכריע האדם את מי לשאול או כמו מי לעשות, הרי יש שיטות רבות כל כך?

ובכן, אמרו חז”ל “עשה לך רב וקנה לך חבר” (מסכת אבות, פרק א, משנה ו, משנה טז), נראה שלא בכדי העמיד התנא את שני החיובים הללו יחדיו, כל אדם מבין שחבר טוב הוא מי שמתאים לאדם החברות עמו, הוא מתאים לו באופיו ובכישוריו, אך לא רק זה, הוא גם צריך להיות זמין ובסביבה הקרובה אליו, אחרת החברות לא תתקיים. גם רב, צריך להתאים לאדם הוא צריך להיות אדם שהתלמיד יכול להבין, לשאול אותו כשהוא לא מבין, רב זמין שנמצא בקירבת מקום שהתלמיד יכול לבוא אליו ולדון איתו ולשאול אותו, אך לא זו בלבד הרב צריך להיות בעל אופי שמתאים לתלמיד שלו, כל רב אמור להקרין לתלמידיו קרקע יציבה מבחינה רוחנית, אהבה, סמכות, מוסר, דעת תורה, הכוונה ועצה. אך הדגשים שונים בין רב לרב, ויש חילוק בין הדגשים הנצרכים גם בין התלמידים. יש שזקוק לרב סמכותי יותר, ויש שזקוק לרב חם יותר, יש שזקוק למי שייצב את הקרקע הרוחנית שלו, ויש מי שזקוק לרב שילהיב אותו לעבודת ה’. כל אחד צריך לחפש את הרב שמחזק אותו יותר ביראת שמים. כך הוא אמור להחליט מי הוא הרב שלו.

חלילה לקבוע רב, על פי פסיקותיו מחמירות או מקילות. נכון אמנם שרב שיש לו קולות לא מקובלות או חומרות לא מקובלות, שרוב הרבנים לא סבורים כמותם, מערער מעט את סמכותו ההלכתית, או ליתר דיוק את היכולת לעשות על פיו כי הכלל הוא שהלכה כרבים. יש מסגרת מסוימת של פסיקה מקובלת שמי שיוצא ממנה טעון בירור. אך בדרך כלל לא על כך מדובר, אלא על הבדלים שונים לכאן ולכאן, במסגרת הפסיקה המקובלת.

הקביעה על פי השתייכות חברתית-קבוצתית, היא גם טעות. אך יש בה טעם כי הרבה פעמים הרב של הקבוצה הקרובה אליה האדם משתייך קהילתית, הוא גם רב שיותר בקלות אפשר לשמוע ממנו ולשאול אותו.

אני מדבר במובן הרחב יותר, פעמים רבות אני שומע אנשים שאומרים אני מירושלים ממילא אני מיקל כמו רב פלוני. או אני בני ברקי ולכן אני מחמיר כמו רב אלמוני. אם היה מדובר על “מרא דאתרא” שכפופים למרותו מילא, אך לא מדובר במרא דאתרא, פעמים מדובר בכלל על רב שכבר אינו בין החיים ולא היה מרא דאתרא בשום מקום.

בקיצור, צריך להבין שהקביעה מי הוא הרב “שלי”, היא החלטה חשובה שצריכה להיעשות מתוך שיקולים רציניים ומהותיים ולא מתוך השתייכות פוליטית או חברתית או רצון להקל או אפילו להחמיר. זה צריך להיות מתוך בירור תחילה שהרב הוא בר סמכא תלמיד חכם מובהק המוסמך להורות על ידי פוסקים גדולים ממנו, והוא צריך להיות גם מתאים לתלמיד השואל, שהתלמיד יקבל ממנו את כל מה שהוא צריך בכדי שהוא יוכל לגדול בתורה וביראת שמים. ולכך כמובן צריך שהרב גם יהיה זמין לשואל.

בעבר, כל יהודי היה קובע לעצמו רב, אותו הוא היה שואל את כל שאלותיו, איתו הוא היה מתייעץ כשהיה רוצה דעת תורה, הווא היה נכנע אליו והיה מכבדו. הבית היה מושתת על הכניעה הזו לאותו רב. היום אנשים מסתפקים בכך שהם קובעים מי “גדול הדור” שלהם, איתו כמובן הם לא יכולים להיוועץ על כל שאלה שיש להם, וגם הכניעה אליו היא פחות אישית ויותר ציבורית. זה חשוב מאד, שאדם ידע מי הוא גדול הדור, אינני מפחית חלילה בצורך הזה, אך זה לא מספיק, גדולי הדור עסוקים בשאלות של הכלל ולא יכולים לייעץ ולענות על כל שאלה קטנה, הכרחי לכל אחד לקבוע רב שאותו הוא שואל דבר קטן כגדול.

עד כאן, הדברים נכונים כלפי איש, וכלפי אשה נשואה שהרב של בעלה הוא גם הרב שלה. את כעת בחורה, ולפי מה שהבנתי מתוך דברייך אין לכם רב של המשפחה. ובחורה לא יכולה למצוא רב שיהיה זמין לה לשאלותיה, ולהסביר לה את התשובות כראוי, אין לבחורה בדרך כלל את הפרמטרים איך לבחור רב, היא לא לומדת סוגיות הלכתיות ולא יודעת מהו ציר המחלוקות עליו נסובות המחלוקות ההלכתיות בין הרבנים. כך שמבחינתה המחלוקת בין הרבנים היא כמו כל מחלוקת אחרת שלא מובן לה מה עומד אחרי הדברים. קשה לה ממילא למצוא רב ולקבוע אחרי מי היא תלך. זו בעיה קשה מאד.

הייתי מציע לך שבינתיים עד שתינשאי, תחפשי לך רב בין הרבנים המקובלים באיזור מגורייך, שאת יודעת שאת בעצמך יכולה להתקשר אליו לשאול אותו שאלות בהלכה. כאשר תמצאי רב אחד כזה זה יקל עלייך כך תוכלי להכריע יותר בשאלות ללא קושי, ותוכלי לעשות על פיו באופן עקבי ולא כל פעם תתלבטי מחדש מה לעשות. אני מודע לכך שלא בקלות אפשר למצוא רב שיענה לך על שאלותייך אך בהחלט ניתן למצוא. אם יש לך קרוב משפחה תלמיד חכם שאת יכולה לדבר איתו, הייתי מציע לך לשאול אותו ולבקש ממנו שהוא יכריע לך בשאלותייך.

כל זה באופן כללי, בנוגע למה ששאלת איך תדעי כמו מי לעשות כאשר יש שיטות מגוונות. בנוגע לנושא הפרטי שאיתו פתחת, והוא נושא הצניעות, אפשר להסביר את חילוקי הדעות הקיימות, ועל ידי כך אולי תביני נקודה חשובה ויסודית בנושא הצניעות, ישנם שני חלקים בנושא הצניעות. א. איזורים שאסור לגלות אותם. ב. להיות צנועה. חלק מהכללים של הצניעות שייכים לחלק הראשון, שהם הלכות ממש. אך יש חלק מהכללים ששורשם לא נובע מאיסור גילוי איזור מסוים בגוף. אלא הם שייכים לחלק השני של עבודת הלב להיות צנועה. הצניעות היא לא אוסף של כללים, אלא עיקרה בעבודת הלב. אשה יכולה ללכת על פי כל כללי הצניעות ולהיות לא צנועה, כי היא אוהבת להבליט את עצמה ולהתנהג בהתנהגות יהירה ולא צנועה. הדבר הזה מסור בעיקר ללב. בכדי לקיים קהילה צנועה יש צורך בעיקר לחנך לערכי הצניעות, אם היו מצליחים להקנות את הערכים לא היו צריכים לתת כללים כי אז הייתה כל אחת מבינה לבד עם מה לא מתאים ללכת, ועם מה כן מתאים ללכת, ואז היה הדבר משתנה מאשה לאשה, כי יש אשה שאם תלך עם דבר מה תיראה לא צנועה עמו, ולאשה אחרת הדבר לא יהיה בולט ולא צנוע.

אלא שאי אפשר באופן כזה לקיים קהילה צנועה, קשה לקבוע גדרים באופן כזה, ציבור שלם וגדול כולל בתוכו הרבה אנשים מהם אנשים מאד פשוטים שלא מסוגלים להבין את הערך כשהוא מופשט, ללא כללים ברורים הלכה למעשה. ולכך יש צורך לקבוע כללים מאד נוקשים וברורים. כיון שחלק מן הכללים לא נקבעו על פי אמות מידה ברורות אלא על פי תבונת הלב טבעי שיהיו בזה מעט חילוקי דעות. ולכן יש שאומרים כך ויש שאומרים כך, אך הצורך לקבוע כללים מאד ברורים בזה מובן וברור, לקבוע גדירות ברורים שאם יקיימו אותם גם מי שא תשכיל להבין את ערך הצניעות ובפנימיותה היא לא צנועה, לפחות המרחב הציבורי לא יסבול מכך והיא תלך בצניעות על פי הכללים שנקבעו. לכן באופן אישי אם תביני את ערך הצניעות כראוי [שיש להאריך הרבה בו, ואיני רואה לנכון לעשות זאת בתשובה זו כי זו לא עיקרה של התשובה] יהיה לך מצפן אישי שתוכלי להבין מה נכון לעשות ומה לא.

בברכה מרובה

שלמה