The Butterfly Button
איך אפשר להציב יעדים בלימוד תורה?

שאלה מקטגוריה:

בס"ד

שלום וברכה,

קודם כל רציתי להודות לכם מקרב לב על עבודת הקודש שאתם עושים. התוודעתי לאתר שלכם לפני פחות מחודש, ואפשר להגיד שהתמכרתי מההתחלה, הן מצד ההזדהות עם השאלות, והן מצד התשובות שנכתבות ברמה גבוהה ממש.

כעת השאלה שלי היא : אני בחור ישיבה חרדי בן 24. בכל שנות לימודיי בבית הספר ובתיכון, הלימוד היה מלווה בהצבת יעדים כגון : מבחנים, בגרויות, תפקיד בצבא, אוניברסיטה וכו'. במקרה שלי זה נעצר אחרי כיתה יב', כי מיד לאחר מכן נכנסתי לישיבה חרדית לחוזרים בתשובה. בתחילת דרכי, הרגשתי התקדמות היות וכל סוגיה או דף גמרא קידמו אותי לעבר המטרה הנקראת בשם "לדעת ללמוד". אך כיום הגעתי למצב שאני די מרגיש שמיציתי את השלב הזה של "ללמוד לשם חידוד השכל", ולכן חשבתי שעליי להציב לעצמי יעדים כדי להרגיש סיפוק. במחשבה ראשונה חשבתי לפנות לכיוון הלכה, היות וזה דבר שמתחבר לי עם המציאות היומיומית, אך אז נתקלתי בבעיה והיא : אני מטבעי נוטה יותר לעיון והבנת הדברים, כך שאם אני מציב לעצמי הספק מסוים או תוחם את הלימוד לתוך זמן מוגבל, זה מפחית מההבנה והבהירות, אך מצד שני ללמוד ללא הצבת יעד מראש, זה די מתיש כי אין לך שום מדרבן שמאיץ בך לסיים את החומר הנלמד.

אשמח אם תוכלו לייעץ לי בעניין, ואולי להציע אפיקים נוספים שלא עלו בדעתי.

תודה רבה.

תשובה:

שלום לך בחור יקר

ראשית כל, אני מבין שאתה מאלו שזכו לעזוב את הבלי העולם כדי לאחוז בעץ החיים, אשרייך וירבו כמותך בישראל! התרגלנו לראות תופעה ברוכה זו של מתחזקים ושבים, אבל אין זה דבר פשוט ומובן מאליו, וכל אחד שחוצה את הים הזה הוא בבחינת חידוש ופלא גדול, וראוי להערכה עצומה!

ולענין לבטיך- קודם כל ידוע לך מאמר חז"ל שאין אדם למד אלא במקום שלבו חפץ, וממילא את התשובה האמיתית לשאלה אתה צריך למצוא בתוך לבך, תוך כדי ניסוי וטעייה. יתכן והדברים שאכתוב פה יתיישבו על לבך, ויתכן שלא, אבל בכל אופן מה שקובע לגביך הוא מה שלבך חפץ.

אתה מתלבט אם ללמוד עניני הלכה, ולתחום את לימודך לזמן והספק, תוך ויתור על הבנה, או ללמוד בהבנה והעמקה, דבר שאתה חושש שיביא אותך להתשה כיון שאין דרבון וסיפוק.

ראשית אני רוצה לומר שלדעתי אתה צודק שאין באמת אפשרות לוותר על ההבנה. אין זה רק בגלל נטיתך האישית להבנה, אלא משהו יסודי ביותר. יסוד זה טמון במילה "לימוד". לימוד הוא קשר בין הלומד לנלמד. הבנה והזדהות. וידוע מרבותינו שלימוד ללא הבנה לא נכנס כלל לגדר לימוד (כך מביאים משם רבי חיים מבריסק, ולכאורה הוא פשוט מתוכן הדברים).

אפשר להאיר את הענין מזוית אחרת, על ידי המעשה מהקוצקער, שבא לפניו תלמידו שסיים את הש"ס. אמר לו הקוצקער, ניחא שאתה למדת את הש"ס, אבל מה לימד אותך הש"ס?

התכלית בלימוד הוא מה שלוקחים מהלימוד, בידיעת תורת ה', ידיעת דרכי ה', והלקח טוב שלוקחים מהתורה. ללא הבנה הלקח הוא לא מהותי, אין חיבור בין הלומד לתוכן.

מסיבות אלו ואחרות, פשוט שיש לחתור להבנה של הדבר. ובאמת לכאורה יש כאן סתירה לקביעת הספק, משום שאין דף אחד דומה למשנהו, וזה שאתמול הספקתי דף ליום, אין זה אומר שאת הדף של היום אני אספיק תוך יום אחד.

מאידך, יש תפיסה שגויה שלימוד בעיון הוא משהו מרחף באוויר וחסר גבולות.

ולדעתי יש שורש עמוק לשגיאה זו.

אם תכלית הלימוד היא להיות ב"מצב" של לימוד, הרי שאין צורך בהספק וכו', אלא העיקר הוא לשבת וללמוד.

מצד שני, המציאות היא שהתופעה האנושית המכונה "לימוד" היא תופעה המונעת מסקרנות. מרצון להקיף דבר מכל צדדיו.

אם נקח תחושה זו ללימוד התורה, הרי שהלומד "טרוד לדעת סודה" של התורה (לשון רש"י). הלומד משתוקק להכיר ולהבין ולדעת את התורה, ולכן הוא רוצה להתקדם בלימודו, כדי להקיף את הלימוד.

די בדברים אלו כדי להבין שאין הלימוד העיוני דבר מרחף, חסר צורה תכלית וגבולות, אלא בצורה הבריאה שלו היא כאשר הוא חותר להתקדמות. אמנם ההתקדמות האמיתית היא רק בהבנה ו"לימוד" כמו שהוקדם.

הלימוד הראוי הוא כאשר הוא מונע מסקרנות, רצון ללמוד את הדבר, להכיר אותו, והוא הנקרא בפי חכמים "למד מאהבה". בלימוד כזה ההבנה היא חלק בסיסי מהענין, שכן אחרת מה קנה זה. איך באה האהבה וההשתוקקות לסיפוקה.

מה שזה אומר בפועל לענ"ד, שאפשר להחליט שלומדים מסכת, או נושא בהלכה, ומקיפים אותו [אגב- יש דרך ללמוד מסכת עד ההלכה, ויש דרך ללמוד סימנים בשו"ע מהגמרא להלכה, ונהרא נהרא ופשטיה. בשתי הדרכים ההבנה כרוכה בהלכה למעשה, וכל אחד למד במקום שליבו חפץ. כל דרך ויתרונותיה וחסרונותיה].

לא פותחים מראי מקומות ישיבתי ופותחים כל "רייד", אלא מתבססים על לימוד איכותי של חומר מצומצם, כל אחד והנוסחא שמוצא לעצמו ושמדריכים אותו רבותיו. יש לומדים ראשון אחד או שנים. יש לומדים רא"ש ורי"ף. יש שרואים בית יוסף ומעיינים בראשונים החשובים המובאים בו בפנים. והלימוד עצמו חותר להבנה, ולא לכתיבת מערכות ושיעורים כלליים.

אני חושב שעל ידי כך, על ידי קביעת מטרה ומסגרת כללית – כגון הלכות שבת תוך כך וכך זמן (לפי הנסיון של כמה לוקחת יחידה קטנה יותר, או התיעצות עם ת"ח שכבר למדו את ההלכות הללו היטב), אמנם בלי הספק ספציפי של סימן לשבוע וכדו', שכן לא דומים סימני הטמנה ושהיה לסימני קידוש. ועל ידי לימוד של הבית יוסף והראשונים בעיון בהיר, וסיכום השיטות, תוכל לקבל שילוב ראוי של הדברים- גם התמקדות במטרה ברת השגה, וגם לימוד עיוני בהבנה.

צורת הלימוד הזו מתקיימת למעשה בכוללי הלכה רבים, ותוכל למצוא את המסגרת שתמצא חן בעיניך. אולי בחלק מהמקומות אכן העיון הוא מפורט מדי ולא ממוקד, אבל לדעתי אפשר לנטות ימין ושמאל ועדיין להנות מכוחה של המסגרת.

ברצוני לאחל לך שאכן לימודך יגיע ממקום טהור ואמיתי של בקשת פני ה', ושתזכה לגדול בתורה כחשקך הטהור, בהבנה ובבקיאות.

נתנאל

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

האם בימי מלחמה אין מקום לחיזוק ותוספת לימוד בישיבות ובכוללים מתוך העקרון של תורה 'מגנא ומצלא'?
המסורת הליטאית רואה בלימוד התורה את התרומה הרוחנית העליונה לעם ישראל – "מגנא ומצלא". לימוד התורה נתפס לא רק כעיסוק אישי, אלא כשליחות למען העם, ובפרט בשעות משבר וסכנה. תפיסה זו משמשת כהצדקה לפטור משירות צבאי, מתוך האמונה שתלמידי הישיבות והאברכים מגִנים על העם בכוח התורה. אבל בימים אלה, כשעם...
הלימוד לא ממלא אותי ואני מודאג מפרנסה
חזרתי בתשובה בגיל 22 דרך ישיבה של חוזרים בתשובה מאד מאד נוחה ונעימה הן ביחס ובגישה והן בחופשיות להביא את עצמך איך שאתה , עם הזמן מאד התחזקתי וגם התחתנתי , ולאחר כמעט חמש שנים שם התחלתי להרגיש שפג טעם הלימוד ואני חש בריקנות מסוימת שאינה עוברת , לא מוצא...
מרגיש תקוע ומיובש בלימוד תורה
אני אברך בסביבות גיל 40, אני לומד באחד הכוללים החשובים בעולם, כולל גדול ומיוחד באמת. וגם שם אני נחשב מאוד לאחד האברכים הטובים ביותר, אני כאן אנונימי ולכן אני מרשה לעצמי לכתוב בצורה גלויה, יש לי באמת כשרון גדול לעומק בסוגיות ואני כמו חצי משיב בכולל, חצאי סדרים שלמים אני...
נקרע בין הצורך בפרנסה לבין הרצון ללמוד תורה
ברצוני להתייעץ על הנושא הכלכלי בחיי כאברך חרדי, אני מרגיש במיצוי. אשתי לא יכולה להשתכר יותר ממה שעכשיו, ואני מצד אחד לא רוצה לוותר על החלום להיות גדול הדור הבא… או סתם להיות מונח בלימוד ומצד שני לא מסוגל ללמוד מרוב לחץ. לא מצליח לחשוב על אפיק פרנסה שישאיר אותי...
אפשר ללמוד בבית עם רעש הילדים?
אני בעל תשובה המון שנים, כבר עם מספר ילדים, ולא נתתי דעתי מעולם לשאול ולהתייעץ איך זה אצל אחרים? איך בית של תורה (אברך) אמור להתנהג מבחינת לימוד התורה בתוך הבית. לא גדלתי כמו שאמרתי בבית של תורה. ולכן המון שנים שאני נשוי, חשבתי לתומי שזה נורמלי ללמוד ולבקש קצת...
מרגיש אבוד בישיבה – להישאר בה? לחפש מקום אחר?
אני בחור בן 18 וחצי שלומד בישיבה, או לפחות אמור ללמוד… כבר שבועיים שאני לא מגיע לסדרים, פשוט לא מצליח למצוא את הכוחות. בהתחלה זה היה מרגיש כמו חופש, אבל עכשיו זה כבר נהיה כבד, תחושה של רִיק שאין לי איך למלא. הבעיה היא שאני לא באמת מרגיש שייך לישיבה....

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן