The Butterfly Button
איך אני ממלאת את הריקנות במשהו טוב?

שאלה מקטגוריה:

שלום וברכה,
אני בטוחה שהשאלה שלי לא מקורית במיוחד והרבה אנשים חווים זאת.
אני מרגישה לפעמים ריקנות.
זה בא פתאום, ברגע אחד. אני יכולה להרגיש על גג העולם ומאושרת ורגע אחר כך ריקנות לא מוסברת. (בדרך כלל זה יבוא על רקע של משהו מעצבן/עצוב/מתסכל שקרה לי)
הריקנות הזו מפחידה אותי, אני פשוט לא רוצה כלום באותו רגע, פשוט מרגישה חור בלב.
אציין שזה היה קורה לי פעם, כשהייתי יותר בתוך גיל העשרה, עכשיו אני כבר בסופו, ואני לא רגילה לזה…
מה שעשיתי היה לפתוח איזשהו סרט, לא שרציתי והיה בא לי, אבל העיקר להתנתק…
והרגשתי כל כך רע, כי ידעתי שזה לא באמת ימלא אותי, והיה לי ברור שאני חייבת איזה משהו רוחני להתמלא ממנו.
אבל זה היה מן גלגל כזה, הייתי עצבנית ובדיכאון, אז לא עשיתי כלום, לא עשיתי דברים טובים או משהו, ואז לא היה לי סיפוק וממילא הריקנות התגברה…
איך אני ממלאת את הריקנות הזו במשהו טוב? ומה אני עושה בשביל לא להרגיש אותה? לא להגיע אליה?

תודה רבה על האתר המדהים!

תשובה:

שלום יקרה,

מחזקת אותך על האומץ לפנות, על האמון שאת נותנת. מעריכה את היכולת שלך לזהות בעצמך את מה שמפריע ואת דפוסי הפעולה שלך.

את מתארת התמודדות עם תחושת ריקנות שהיתה תוקפת אותך בתדירות גבוהה יותר בעבר, ומוסיפה להטריד אותך מדי פעם בהווה.

בשאלתך, ברובד הגלוי, את מבקשת פתרון מעשי למילוי, אבל הרובד הסמוי שלה מספר לי על פחד. פחד להרגיש ריקה, ניסיון לטשטש, בריחה.

ברשותך, נניח לרגע את הפתרונות, ונתמקד בריקנות ובפחד.

במונח "תחושת ריקנות" יש משהו אבסורדי. כי ריקנות היא למעשה היעדר תחושה, ואקום, חלל, ריק רגשי.

ריקנות אינה נובעת בדרך כלל מ"סתם" חוסר עניין אלא מגורמים רגשיים עמוקים ולא לגמרי מודעים. לרב, מהווה הריקנות מעין מנגנון של ניתוק. ניתוק מחוויות כואבות שעברנו ולא היה בנו חוסן לשאת אותן, ניתוק מרגשות שנחווים כמאיימים : פחד/ כעס/אימה או ניתוק מחלקים מהותיים בעצמינו, שנחווים כלא ראויים, בדרך כלל כתוצאה של חינוך שקיבלנו.

כך, במקום בו אמורים היו לשכון הרגשות והחוויות שלנו, נוצר ואקום, חלל ריק. פעמים רבות, אנו חשים מאויימים מהחלל הזה, מפחד שיתמלא באותם חלקים מנותקים הזקוקים להתבוננות ועיבוד, ונחווים כבלתי נסבלים, ולכן אנו שוב משתמשים במנגנון הניתוק, ומנסים להתנתק גם מהריקנות באמצעות בריחה.

נפש האדם היא יצירתית ומייצרת מגוון של אפשרויות בריחה. חלקם שליליים ומותירים אותנו מרוקנים עוד יותר, (כמו בדוגמא שנתת, בה צפית בסרט למרות שלא רצית, ואח"כ הרגשת גרוע יותר), וחלקם עשויים להיות חיוביים וממלאים יותר, אך עדיין כדאי להיות מודעים לכך שמדובר למעשה בניסיון לבריחה ולניתוק.

מה הפתרון אם כן?

אם ריקנות היא תוצאה של ניתוק, הרי שהפתרון לה נעוץ בחיבור. חיבור חזרה אל עצמינו, לרגשותינו, לכל החלקים שבנו, ובשלב ראשון, חיבור לתחושת הריקנות שבנו.

כדי להתחבר, צריך לעצור, להתבונן, להפסיק לברוח למילויים חיצוניים, לתת לריק לדבר.

אני רוצה להציע לך תרגיל קטן, שיאפשר לך את הצעד הראשון בניסיון לחיבור מחדש.

בפעם הבאה, כשמציף אותך גל ריקני שכזה, עצרי רגע. נשמי עמוק. קחי את הדחף הזה שקורא לך לברוח, ותבקשי ממנו להמתין. שימי לב לגוף. איפה את מרגישה את הריקנות? התבונני בה. איך היא נראית? איזה צבע יש לה? ומרקם? וצורה? אחרי שהגדרת אותה, והפכת אותה למוחשית, שימי לב מה קורה? היא נעלמה? היא נשארה? היא רוצה לומר לך משהו? תוכלי להקשיב לה, תוכלי להזמין אותה לשוחח בנחת על כוס קפה. תוכלי להבחין מה היא נושאת בתוכה? מה היא מעלה בתוכך? אילו אורחים היא מזמינה אלייך? הם רצויים לך? הם מאיימים? אם הם מאיימים, ומציפים, תוכלי להתייחס אליהם כפי שהתייחסת לריקנות. להרגיש אותם, לתת להם שם וצורה וגבולות, להקשיב להם, לשוחח איתם לעשות להם מקום.

רגש, הוא כמו ילד קטן. כל עוד מגרשים אותו, הוא חוזר, מנדנד ומציק. כשנותנים לו את היחס המתאים לו, הוא נרגע ומשחרר.

קבעי לך תדירות בה תוכלי לחזור על התרגיל הזה. את יכולה לערוך רישום של החוויות שעלו מתוכו, ולשים לב לאורך זמן אם חל שינוי.

ברגע שתתני לעצמך להרגיש ולחוש, בלי לברוח, יהפכו החיים שלך למלאים יותר ותחושת הריקנות בעז"ה תפחת.

כמובן שבנוסף וללא סתירה, כדאי לך ליצור מילוי חיובי לנפש. עשייה למען האחר עשויה לעזור לך לחוש מלאה יותר, וכך גם שגרה של פעילות גופנית ופעילות יצרנית מסייעת ביצירת תחושת משמעות ומילוי.

יתכן גם כי הליך טיפולי, בליווי של איש מקצוע עשוי להיות לך לעזר לחוש טוב יותר. בטיפול טוב מתרחשת תזוזה נפשית אשר מאפשרת לחוות, להרגיש ולרצות באופן מעשיר את החיים, לנסח את החוויות שטרם נוסחו, לחלום את החלומות שלא העזנו, להצמיח חיים היכן שהרבה שנים הייתה שממה, ולהוליד בחלל הריק משהו חדש וטוב.

מחזיקה לך אצבעות, במסע אל עצמך פנימה, ומאחלת חיים מלאים ומפכים.

אפרת

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

2 תגובות

  1. איזו תשובה!
    התחברתי מאוד לשאלה,
    והתשובה כל כך מחכימה.
    תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איך יוצאים מהחושך של הדיכאון?
אני אמא לארבעה ילדים מקסימים ונשואה לבעל מדהים, יש לי היסטוריה של חרדות ודכאון אחרי לידה שחוויתי לאחר הלידה הראשונה, מאז הייתי מטופלת בכדורים שלאחר ככ5 שנים ניסיתי להפסיק והחרדות חזרו בעוצמה גדולה מאד, חזרתי לכדורים תוך כדי טיפולים רגשיים ורוחניים שנמשכו כ3 שנים, מאז הייתי יציבה כבר 4 שנים...
אתם יודעים מה הדרך הכי טובה לצאת מדיכאון?..
הי שלום תודה רבה לכם. אני מירי ואני חושבת שיש לי את מה שקורים לו דיכאון. אין לי חשק ועניין וכח למלא עניינים שפעם כן היה לי. אני מרגישה בהצגה כשאני מדברת עם אנשים. בקיצור אני לא מכירה את עצמי . הבנ"א שכביכול הייתי או לפחות הזהות והתדמית העצמית שלי...
דיכאון חרדות מחשבות טורדניות- נמאס לי לחיות!
זו פריקה והתייעצות מאשר שאלה , אני בן 28 כבר תקופה של 7 שנים שאני חווה דיכאון כבד , כל החיים הדיכאון והדכדוך ליוו אותי אבל זה היה בא בתקופות ואז מגיל 21 זה הפך להיות תקופה ממושכת עד היום , אני אתחיל ואומר שאני חושב שאני יודע מה הבעיה...
רווקה וקשה לי כל כך
אני בת 22 שנתיים אחרי הסמינר, ואני רווקה , בערך שנה בשידוכים וקשה לי ככ!! מרגישה שנמאס לי ואני לא מסוגלת, לא יודעת מה יהיה אם עד החגים לא אתחתן, מרגישה שאני אשתגע חברות שלי נשואות, נשארו בודדות ממש בכיתה, גם ככה לא היו לי הרבה חברות, ספורות ממש שהן...
הסתכלות מדכאת על החיים
אני חוזר בתשובה מהתיכון, הייתי כמה שנים בישיבה ליטאית של דתיים לאומיים ש"הופכים" לחרדים . ויצאתי ממנה מתוך לחץ גדול .. אני רואה את המצוות מהצד התקיף ודיני – למה להניח תפילין? כי אם לא אניח זה קרקפתא דלא מנחי שזה אסור אסור ומסוכן.. במקום הסתכלות של – זאת מעלה,...
החיים שלי בלתי נסבלים!
באמת אני שואל שאלה כנה אני כבר הייתי אצל פסיכולוגים ויועצים ואני מרגיש שאני לא מצליח לצאת מהמצב שלי אני לא מבין למה החיים לא קשים אלא לא נסבלים כי אם היו אומרים שיש קשיים וככה גדלים אמת אבל מגיל 6 אין לי חברים והיה לי קשיים במשפחה ולא היה...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן