דלג לתוכן
האם יש מצוות “ואהבת לרעך כמוך” גם לנשים?
אני די מבולבל בנושא, מהי הצורה הנכונה שבן תורה צריך להתייחס לנשים ובנות שבסביבתו, מצד אחד אני קורא בספרים להתרחק מהן ביותר ולנתק כל מגע, ומצד שני אני מרגיש שלהתעלם מנשים או בנות, גם אם הם עושות לי איזו טובה או זקוקות ממני למשהו זה חוסר דרך ארץ,
אבקש התייחסות הן לקרובות משפחה מדרגות שונות והן לשכנות או חברות של אחיות וסתם נשים ברחוב או פקידות בכל מיני מקומות, תודה.
אלי יקר,
ראשית אני רוצה להביע את הערכתי על כך שאתה שואל מתוך רצון אמיתי לברר את רצון השם.
בשאלתך תיארת קונפליקט שאתה חווה בין מאמרי חז”ל על התרחקות מאינטראקציה עם נשים מחד, לבין מצוות ואהבת לרעך כמוך המלווה בהגיון הבריא שהכרת הטוב והתנהגות מנומסת לא אמורה להיות תלוית מגדר.
מדבריך ניכר כי בעל מידות טובות הנך והתעלמות מוחלטת מנשים נתפסת אצלך כחוסר דרך ארץ, ואמת דיברת.
כדי לנסות ולעשות קצת סדר בדברים כדאי שנבחין בין שני סוגים של יחס:
1. יחס אנושי: הרואה באשה אדם ככל באי עולם שיש לנהוג בו את כל מצוות שבין אדם לחברו, החל מהימנעות מדיבור לשון הרע אודותיו וכלה באי הכרת הטוב כלפיו דרך כל שאר ענייני גמילות חסד ואהבת הבריות.
יחס זה הוא יחס טבעי ורצוי שכן לא הבדילה התורה בין אשה לאיש במצוות שבין אדם לחברו.
יתרה מכך, ההגיון הבסיסי הנקרא בפינו “דרך ארץ”, מחייב יחס מכבד וראוי לכל אדם באשר הוא אדם, ק”ו לאשה בת ישראל.
2. יחס מיני: הרואה באשה אובייקט מיני, מתעלם מאישיותה ומקטין את הוויתה לכדי כלי וחפץ לצרכים מיניים.
ברור הדבר כי בעולם מתוקן, ללא יצרים, דחפים וגירויים שליליים, אמור להיות הסוג הראשון שתיארתי, היחס הנורמטיבי.
כאשר המיניות תופסת את המקום הראוי לה וממלאת את תפקידה המוגדר לה ע”י בורא עולם, בעת ובאופן שהורה לנו בתורתו.
חז”ל, שידעו כי יצר לב האדם עלול להיות פחות טוב ממה שמצופה ממנו, גדרו גדרים המרחיקים את האדם מהמצב הלקוי וכך מסייעים לאדם לשמור על כבודו ועל כבודה של האשה גם יחד.
חשוב לזכור שהגדרים של חז”ל הם נוקשים וברורים, שכן טיבה של גדר שהיא עשויה באופן יציב שניתן לסמוך עליו, יחד עם זאת ישנם מצבים בהם אותה פעולה יכולה להיות מותרת או אסורה והכל תלוי בכוונה.
הגמרא במסכת עירובין מבחינה:
“המרצה מעות לאשה מידו לידה או מידה לידו בשביל שיסתכל בה אפילו דומה למשה רבינו שקיבל תורה מהר סיני לא ינקה מדינה של גיהנם”
נשים לב, פעולה פשוטה ובנאלית לכאורה הנעשית באופן שיש בו משום יחס מיני כלפי האשה – הופכת לבעיה, בעוד אותה פעולה שנעשית בצורה נורמלית ותקינה, נחשבת לנורמלית ותקינה.
כאשר נופל לך הארנק ואשה מסייעת לך ומרימה אותו, אם תחמיר על עצמך ולא תודה לה, בוודאי שזהו היפך ההגיון והיפך רצון השם.
אם ראית אשה עם עגלת תינוק, ליד גרם מדרגות ולא חשת לסייע לה, אין זו צדקות כי אם התעלמות מעשיית חסד.
עם זאת, חשוב שנשאל את עצמנו כל הזמן האם אנחנו בגדר “כדי שיסתכל בה” או שסך הכל יחס אנושי ומוסרי מפעם בקרבנו.
אסיים בסיפור ששמעתי ויכול לתאר לנו את יחסם של אנשים גדולים לנשים.
בקצה הלוויתו של הרב יעקב קמינצקי זצ”ל, מגדולי רבני אמריקה, עמדה קבוצת נזירות ומיררה בבכי. אנשים שהרימו גבה למראה המחזה הלא שגרתי שאלו אותן מדוע הן בוכות? ענו להם הנזירות, בכל בוקר בעת שהלכנו לעבר הכנסיה, פסע מולנו הרב קמינצקי וכשחלף על פנינו האיר פניו ובירך אותנו בבוקר טוב, ואיך לא נבכה על אדם כזה שנפטר? למרות שהוא רב יהודי והן נזירות קתוליות, הראה הרב כי יחס אנושי הוא דבר חוצה דת ומגדר וזוהי ההתנהגות המתבקשת מכל איש אשר רוח בו.
ואאחל לך שתשמר את דרך החשיבה ההגיונית, המוסרית והבריאה העולה מבין שורות שאלתך.
בברכה
יעקב
yaakovmatan@gmail.com
יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:
