The Butterfly Button
איזו אבלות צריך לחוש בתשעה באב?

שאלה מקטגוריה:

שלום,
רציתי לשאול שאלה שעלתה לי בעקבות שיחה שהיתה לי לפני תשעה באב .. נאמר שצריך להיות באבלות ולהתנהג כאבלים אחי הביא דוגמא בשבת כמו שאדם מתאבל כך גם אנחנו אבל הפוך זה הולך ונהייה חמור יותר ככל שמתקרבים לתשעה באב וכשאבלים בדיני אבלות על אדם שניפטר אבלים וזה הולך ונהייה פחות חמור עד להזכרת נשמה פעם בשנה בלבד ,, אני רציתי לשאול האם הרגשת האבלות שאני צריכה להרגיש בתשעה באב אמורה להיות זהה לאבלות שמרגישים על אדם שניפטר מכייון שניראה שאדם שניפטר זה מאוד קשה והאם באמת אמורים להרגיש אותו דבר פיתאום ניכנס בי פחד שחלילה אני לא מבינה כי יכול להיות שאני באמת לא מבינה את גודל הכאב שאין בית מקדש כי אני עדיין לא מבינה מה זה בית מקדש ובעתיד לבוא אנחנו נבין אך לעומת זאת את החלק של החורבן וזה שעם ישראל לא כולם יחד שומרים תורה ואת הצרות שקרו בדיוק באותו תקופה את הכאב הזה אני יכולה להבין ולהקיש אותו על אובדן של מישהו כי זה כואב כאב כללי של עם ישראל . בי ניכנס פחד מאז על אנשים קרובים אליי שאני לא רוצה שיקרה להם חלילה משהו והאם זה באמת ההרגשה אמורה להיות זזה אחד לאחד האם אני לא בסדר שאני לא חושבת שזה אותו דבר בדיוק ואני יודעת שאדם קרוב לעצמו אבל האם זה מספיק ?
אשמח לקבל תשובה תודה רבה

תשובה:

שואלת יקרה, שלום רב.

מרגש לקרוא את התשוקה לעשות את רצון ה’, את האיכפתיות על עם ישראל ואת השאיפות הרוחניות הטהורות. באמת מעורר הערכה רבה.

האם אנחנו אומרים לחוש תחושת אבל על חורבן בית המקדש כמו על אבדן בן משפחה? בגמרא מפורש שלא. הגמרא במסכת יבמות אומרת שאבלות רחוקה אינה דומה לאבלות קרובה, ולכן חורבן בית המקדש אינו דומה לאבלות על פטירת קרוב משפחה. מבחינה הגיונית זה לא שייך כלל: האבל על פטירת אדם קרוב נובע מתחושה חזקה של אבדן. לא שייך כלל שנרגיש תחושת אבדן על חסרונו של בית המקדש. הרי מעולם לא הכרנו אותו, איננו יודעים איך הוא נראה!

באמת בימים אלה כל שנה מחדש רבים שואלים שאלה כואבת: מה לנו ולזה? היכן בדיוק חסר לנו בית המקדש? הרי איננו יודעים כלל מה זה. איך אפשר להתאבל על דבר לא מוכר לנו? מה שלא מוכר, למה שיהיה חסר? ואם הוא לא חסר, איך אפשר להצטער על העדר קיומו?

בדורות עברו היה הרבה יותר קל להתאבל על העדר בית המקדש, כי הגלות היתה קשה ומעיקה באופן מוחשי. סבלנו רבות מהגויים, היינו נתונים בידיהם ככבשה ביד זאבים, לא היה לנו פתחון פה, סבלנו השפלות ורדיפות על בסיס יומי. במצב כזה ברור שקל להתגעגע לימי הגדולה והזוהר של פעם.

אבל היום ב”ה אנחנו מסודרים. חיים בארץ ישראל תחת שלטון יהודי, בנחת ובשלוה סבירה, לומדים תורה, מקיימים מצוות ועובדים ומתנהלים בצורה תקינה. על מה להתאבל?

תחושת אבדן – לא נוכל להרגיש, אבל תחושת כמיהה וגעגוע צובט – אפשר להרגיש.

כמיהה למה? לא הכרנו את החיים עם בית המקדש, אבל את הקדוש ברוך הוא אנחנו מכירים. כל אחד מכיר תחושת חיבור אליו, מי יותר ומי פחות. יש אנשים שחשים זאת רק לעתים רחוקות ויש שחשים זאת במצבים מסוימים, כגון – אחרי או לפני ניתוח / לידה, על שפת הים או בהתבודדות, וכדומה.

נוכחותו של בית המקדש בחיינו גרמה לנו לחוש את הקשר עם ה’ על בסיס כמעט יומי. אולי לא ממש יומי, אבל זה היה משהו נוכח, חלק מהחיים.

כשבית המקדש היה קיים הקב”ה היה נמצא איתנו, היינו באים לבקר אותו ביקור חג שלש פעמים בשנה. היינו רואים ביום כיפור שהשני הלבין. הינו באים לתת תודה ולהשתחוות אחרי לידה, אחרי ניתוח שהצליח. היינו שומעים שירת לויים מרגשת מהללים את ה’. פעם בשבע שנים היה מאורע מלכותי של כל עם ישראל עם המלך בראשם – בבית המקדש. פעם בשנה היינו עולים לשם עם ראשית היבול לתת אותו לה’. היינו עולים לשם מידי פעם לאכול מעשר שני. הקשר היה קבוע, זורם. קשר דו סטרי, קשר של אהבה וחיבוק.

היום אין לנו את זה. חיים טוב, ב”ה, לומדים תורה ועושים מצוות ומנהלים בתים למופת, אבל הקשר עם ה’ חסר, כל כך חסר.

כולנו מקיימים מצוות, אבל לפעמים במקום לראות בהן חוויה, רואים בהן מטלה. במקום לחוש שמחה על כך שאנחנו יהודים, חשים חוסר הערכה לכך. אנחנו חיים חיים יפים, אבל יבשים.

תפקידנו בתשעה באב הוא בעיקר לשים לב לקשר עם ה’ שנזנח באלפיים שנות גלות, ולרצות באמת לחיות אותו. לפנות אל הקב”ה בשיחה אישית ולבקש: אני רוצה לראות אותך, להיפגש, לשוחח, להרגיש את חיבוקך הגדול והרחום, עוטף ומגן. די, באמת כבר הגיע הזמן.

הקב”ה לא עומד מעלינו מאיים עם המקל ביד. הוא אבא אוהב שרוצה לחבק, להגן, לשאת על כפיים. הלוואי שכבר נזכה במהרה לחוש זאת על בסיס יומי.

בהרבה הערכה

יעקב

b0548407520@gmail.com>

יש לך מה להוסיף? זה בדיוק המקום:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

עוד שאלות באותו נושא:

איזה ערך יש לאמונה שאסור לשאול עליה שאלות?
רציתי לשאול בנוגע לאיסור המובא בהלכה של קריאה בספרי מינים. לא פעם אנשים רוצים לבדוק את אמונתם ולכן מעיינים בצידו השני של המיתרס ולא דרך פילטר של אתרי חזרה בתשובה וכד’ (שהרי לא תמיד יודעים אם מביאים את הצד השני בצורה אמיתית ומדוייקת). ולא ברור לי, אם ההלכה מבקשת מהאדם...
אמונה, חוסר ביטחון וסוף העולם
אני אישה בשנות הארבעים נשואה ואמא. תמיד הייתי דתיה וב- 3 שנים האחרונות התחזקתי יותר יחד עם בעלי. לפני כשנתיים הייתי צריכה לעבור ניתוח גדול, ובעלי לקח על עצמו כיפה. ואני בהחלטה פזיזה של הרגע, לקחתי על עצמי כיסוי ראש! זה משהו שבחיים לא חשבתי שאקפיד כי המראה החיצוני והטיפוח...
מאז שהתאזנתי אני פחות צדיק
לפני שלש שנים כשהתחלתי ישיבה גדולה הייתי בתקופה מאד לא מאוזנת בחיים שלי לילות בלי שנה סטרס גדול לחץ בעבודת השם בתפילה ובלימוד. היה נורא קשה המון לחץ ובילבול, מאז התאזנתי עשיתי תהליך עם עצמי ונרגעתי אבל מה שאני מרגיש שעבודת השם שלי כבר פחות טובה מאז שנרגעתי התפילות פחות...
בשביל מה הסבל בעולם הזה?
יש לי כמה שאלות באמונה שמתעוררות לי בתקופה האחרונה והחלטתי להעלות אותם כאן. תודה מראש על האפשרות לשאול ולקבל מענה, זו באמת זכות אדירה! אני אישה חרדית שחונכה בבית מאמין מאד, במוסדות מהשורה הראשונה ואני בהחלט מרגישה שהאמונה הבסיסית מושרשת בי כמו שצריך. אבל משהו בה התערער לי לאחרונה ב-2...
ספקות איומים באמונה שמטלטלים את חיי
אני חוזר בתשובה מלפני כ20 שנה, נשוי עם אישה טובה וילדים. במשך שנים הכל הלך למישרים ואז השטן נכנס. פתאום אני מוצא את עצמי משוטט במחשבות- מי אמר לך שכל זה נכון? אולי הכל בלוף? יום הצטרף ליום ומחשבה רודפת מחשבה ואני אומר לעצמי עזוב אתה מכיר את זה, תשחרר...
שאלות על קיום ה' ואמיתות התורה והבריאה
*יצא קצת ארוך, אשמח מאוד לתשובה בונה, לתשובות ועצות שיעזרו לי להמשיך את תהליך החקירה, הלמידה וההתחזקות באמונה. אני מתחזק מאוד בתקופה האחרונה. עם החיזוק גודל גם היצר הרע, האפיקורס שבתוכי, והשאלות על קיום השם, על אמיתות התורה ובריאת האדם. אני מוצא ויודע כל כך הרבה דברים בתורה הקדושה שאפשר...

עידכונים ותשובות בכל דרך שרק תרצו

באימייל
הזינו את כתובת המייל שלכם
בוואצאפ
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
בטלגרם
לחצו כדי להצטרף לקבוצה!
דילוג לתוכן