שלום לך שואל יקר
שאלתך הנפלאה מעידה על יכולת ניתוח מופלאה והבנה אמתית של התמודדויות החיים, לכן יקל לי להשיבך היות ובטוחני שאני כותב את הדברים לאדם אינטליגנט אישי וחברתי.
בימים אלו אנו אבלים על תלמידי רבי עקיבא 24.000 תלמידים מתו לו ב33 יום, כאשר הוא מתחזק לאחר המשבר הקשה הוא מעמיד קבוצה חדשה של תלמידים ואז הוא מייסד להם את הכלל הידוע: “ואהבת לרעך כמוך זה כלל גדול בתורה” עד כאן כל ילד מכיר ויודע.
מה שאותי תמיד מרגש זה המחשבה שרבי עקיבא לא אומר לתלמידיו תכבדו את חבריכם ללא גבולות, אלא הוא מסייג את זה (יותר נכון כבר התורה סייגה את זה) כמה אתה צריך לאהוב את חברך? כמו שאתה אוהב את עצמך! לא פחות אבל גם לא יותר, רבי עקיבא מלמד את תלמידיו כלל לחיי חברה תקינים לאחר שתלמידיו הקודמים חיו חיי חברה כושלים, וכה הוא מצווה עליהם דבר ראשון תאהבו את עצמכם ואחר כך תאהבו את חבריכם כפי שאתם אוהבים את עצמכם, רק כך ניתן לחיות חיי חברה תקיים, אדם שלא אוהב את עצמו לא יוכל לחיות חיי חברה תקינים כמו גם קשרי זוגיות ובכללי הוא איננו אהוב על החברה.
עכשיו השאלה היא כמה אני צריך לאהוב את עצמי, המונח של נרקיסיזם זה באגדה המספרת על נסיך יווני יפה תואר בשם נרקיסוס, שהתאהב בבבואתו הנשקפת ממי הביצה ולא יכול היה להינתק ממנה עד שגווע, בספרי הרפואה נרקיסיזם זהו ערך עם מחקרים רבים ומגוונים וכמובן שיש צדדים לכל קצה.
אך צריך לדעת שיש נרקיסיזם חולה ויש נרקיסיזם בריא הנרקיסיזם הבריא מתייחס להיבט הבריא של האהבה העצמית הטבעית באדם. נהוג להבדיל בין הפרעה נרקיסיסטית לבין נרקיסיזם בריא בכך שבהפרעה הנרקיסיסטית האדם חסר אמפתיה כלפי אחרים ועסוק אך ורק בעצמו לעומת הנרקיסיזם הבריא שמאפייניו הם אהבה בריאה של האדם כלפי עצמו, תחושה או “ידיעה” טבעית שהוא טוב מטבעו, אהוב ובעל ערך, ומתוך כך גם רואה באחרים את האנושי, הראוי להערכה להקשבה ולאמפתיה.
איך נוכל לדעת מה הגבול, ויתרה מכך איך נוכל לעזור לעצמנו אם אנו חשים שזה עובר את גבול הטעם הטוב?!
ה- DSM, מדריך ההפרעות הפסיכיאטריות של האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית, מאבחן את האישיות הנרקיסיסטית על פי תשעת הקריטריונים העיקריים שלהלן, כאשר נוכחות של לפחות חמישה מהם מובילה לאבחנת הפרעת אישיות נרקיסיסטית, קודם שנבוא לידי החלטה שמדובר בהפרעה ניתן לעשות עבודה עצמית לפי אותם “הפרעות” ובכך לבדוק עד כמה אנו יכולים לגבור על המציאות, התרגילים כמעט זהים אך משתנים לפי התופעה
גרנדיוזיות
כתיבה בעט על דף, את תחושת הגרנדיוזיות, ולנתח לגורמי גורמים בכתב כל אירוע ואירוע עד פירוק המציאות המדומה, למציאות הנכונה.
עיסוק יתר בפנטזיות של הצלחה גדולה או אין סופית
פנטזיה זה דבר מעולה כל עוד יש לזה קשר למציאות, לכן טבלה כתובה בה תפורט הפנטזיה ולידה הדרך המציאותית בלבד בה אני יגיע אל אותו פנטזיה
תחושת מיוחדות וייחודיות
זה אמיתי! כולנו מיוחדים! ולכן חבר טוב וחכם יכול להיות תשובה אמיתית לתחושה זו (חבר נבון בלבד!) מומלץ להסביר לחבר בעדינות את הנושא
צורך תמידי בהערצה מהסביבה
כתיבה בעט על דף, את תחושת הצורך, ולנתח לגורמי גורמים בכתב כל אירוע ואירוע עד פירוק המציאות המדומה, למציאות הנכונה.
ציפייה לייחס מועדף (תחושת ה”מגיע לי”)
לכתוב על דף בכל אירוע פרטני על כל תחושה למה באותו מצב חשבתי שמגיע לי יחס מעודף,
נצלנות
ניצול = התייחסות לאדם כאל משאב.
מה זה אומר, בעצם? זה אומר שבמקום להתייחס לאדם כשלמות, אנחנו מתייחסים אליו כאל מקור לסיפוק הצרכים שלנו, ולכן העבודה תהיה להפסיק להשתמש באחרים לתקופה מסוימת עד שאני ירגיש שהסביבה שלי אינם אוביקטים אלא סוביקטים
העדר אמפתיה כלפי אחרים
התבודדות פיזית לתקופה וצימאון לקשר אנושי
קנאה באחרים או אמונה שאחרים מקנאים בהם
לימוד מגילת אסתר ומשנת חיו של המן עם הפרשנים, ואת המסקנות לכתוב על דף קטן שישמר בכיס
התנהגות מתנשאת לקחת דוגמא של אדם מתנשא מוכר מההיסטוריה, ולכתוב עליו עבודה או ללמוד את תהליך חיו (מומלץ הספר הרייך השלישי)
לסיכום ידידי אל תחשוש מלאהוב את עצמך, אתה מחוייב בזה אבל לא רק בשביל עצמך אלא בשביל להיות אדם אהוב על הסביבה, אם תחוש שאתה מגזים או בלתי נשלט תמיד מומלץ לגשת לקבל סיוע מקצועי , ועוד המלצה קטנה עליה ביססתי את רוב הטבלה לקרוא את הספר “בוחרים להרגיש טוב” של דר’ דיויד ברנס נמכר בחנויות הספרים, ולעבוד לפי הדרך בספר הנפלא הזה.
בהצלחה ובאהבה רבה
אברהם ב.
a0507333664@gmail.com>